אי בתוך יבשה

 

גבולות מדינת ישראל טרם נקבעו סופית, אם כי יש הסדרים זמניים שנעשו והושגו ומופעלים בפועל בהסכמה ו/או בשתיקה.

אחד מההסדרים פועל למעשה בלטרון או בעמק האלה והוא מהווה מעין אי בתוך יבשה ועליו נכתב רבות במחקרים ובפסקי דין וכן ברשימות. הספר הקלאסי בנדון הוא ספרו של זאב (זאבן) בלוך, שמו “בין הקווים- סיפור על שטח ההפקר“. בספרו של זאב בלוך, הוא עוסק במעמד המשפטי של שטח ההפקר לאחר מלחמת ששת הימים. בספרו יש פירוט של אירועים ורכישות של הקרקע של מנזר לטרון.

מנזר לטרון, נמצא בעמק האלה הידוע לנו מסיפורי התנ”ך מתקופתו של שמשון הגיבור ומלחמתו נגד הפלשתים, ומעשה הגבורה שלו בהבערת שדות הפלשתים שעה שהדביק לזנבות הזאבים לפידים בוערים וכן סיפור לכידתו של הגיבור שנפל בזרועות דלילה, אשר זו השקתה אותו וגזזה את צמותיו. לאחר מאסרו נתחזק והפיל את בית המעצר על ראש השומרים שלו וכאן אנו רואים כיצד הקריב שמשון את חייו והציל את בני ישראל מן הפלשתים. עמק איילון הוא עמק פורה והיווה במשך כל הדורות שדה מלחמה, וניסיונותיהם של אמנים שונים להתנחל או לנצל את המקום לצורכיהם. כך אנו רואים את מלחמת המכבים והכובשים היוונים, ולאחר מכן המלחמות נגד הרומאים והתיישבויות של בדואים שהקימו כפרים בתקופת הטורקים, וכן ערים שונות מסביב כגון: רמלה, לוד ובית שמש.

בתקופת המנדט, ניסו להקים שדות תעופה ברמלה (צבאי) ובלוד (אזרחי) וכן נעשה ניסיון לפתח את הישוב בית שמש כתחנת ביניים בקו הרכבת מירושלים ליפו. כמו כן, אנו רואים במקום הקמת מחנות צבאיים לבנות הברית שחששו לפלישה של הגרמנים לפלסטינה בשנות מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן הקמת מחנות הסגר בשנת 1946 למעצרם ומאסרם של מנהיגי הישוב, בין שהיו אלה אנשי הסוכנות ובין שהיו אלה אנשי המחתרות.

ערב מלחמת העצמאות, משמש המקום כשדי קטל בקרבות בין אנשי הלגיון הירדני וקבוצות של חיילים מארצות ערב לבין אנשי הביטחון של המדינה שבדרך. כאן, נפלו 142 לוחמים מאנשינו בקרב על פתיחת הדרך ושבירת המצור על ירושלים. המצור הוטל על ידי הכפריים שבסביבה. המלחמה הייתה גם על שחרור תחנת השאיבה של המים בלטרון ובסריס ששלטונות המנדט בנו והקימו בקו צינורות המים ממעיינות פתח תקווה וראש עין לירושלים. במקום, הוקם מבצר ששימש  את תחנת משטרה, שחלשה על כל האזור וחסמה את הדרך לירושלים.

בשנת 1880, נרכשו אדמות בעמק איילון על ידי הגבירה הקדושה קרוק עבור מנזר אחיות הכרמליתים שלאחר מכן נמכר חלק מקרקעות אלה לפלג של נזירים קתוליים שהקימו במקום כנסייה בשם לטרון. בשנת 1892, הוקם מנזר לכנסייה שהוקמה במקום ובה נאחזו והתיישבו נזירים של מסדר הטרפיסטים. הטרפיסטים, מוצאם מאזור לה-טרפ בנורמדיה שבצרפת אשר משם התפשטו לגרמניה וכן לארצות נוספות בהן פלסטינה. טרפיסטים הם נזירים של מסדר מחמיר בהנהגתו, חומרות שחלות על הנזירים ובהן חובת השתיקה, חגים בקומונה, שמירה על דיאטה צימחונית, תפילות יומיות שמתחילות בשעה שלוש בבוקר ומסתיימות בשעות הלילה המאוחרות וכן חובת עבודה בקרקע לכלכלת המנזר. הנזירים במקום שתלו עצי זית וכרמי ענבים וכן פיתחו ענף של רדייה של דבש מכוורות דבורים ומהווים דוגמה וסמל לדורות.

בנייתו של המנזר החלה בשנת 1892. לאחר שיפוץ נרחב וגידול הכנסייה במקום, נתפס השטח על ידי הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה. רק בסוף המלחמה, פונה וחזר לידי המסדר.

בשנת 1927 נהרס המקום ברעידת אדמה, ובנייתו חודשה בשנת 1929 ונמשכה עד אחרי 1954, כאשר נבנה מגדל פעמונים לפעמון כבד שהוזמן מחוץ לארץ.

בשטח שנמסר על ידי המנזר לקבוצה של יהודים וערבים, הוקם ישוב “נווה שלום”. “נווה שלום” הוא אי שבו חיים יהודים וערבים אשר הרעיון העיקרי הוא יהודים וערבים יחיו בשלום וימנעו מריב ומדון. כך רואים אנו, ישוב פורח ומשגשג שבו חיים במשותף יהודים וערבים, עם בית ספר לתלמידים יהודים וערבים, ותוכנית לימודים שחובקת בידידות את בני כל הדתות. ראה פה את פסק הדין בבית המשפט העליון בערעור אזרחי 5136/04 “הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה נ’ ישוב נווה שלום חברה מוגבלת בערבות”,  שפורסם ב Data חוק ומשפט ביום 30/06/2007, וכן ראה את פסק הדין הממצה והמעניין של השופט _______ בבית משפט השלום בירושלים שעסק בשאלה איזה חוק חל וכיצד יש לטפל בתיק פלילי שנפתח בישראל נגד נהג שעשה עברה בשטח האי המשפטי באזור לטרון. ראה, כמו כן, את דברי פרופ’ רובינשטיין בספרו “על המשפט הבינלאומי” כרך 5.

במנזר כיום 57 נזירים והוא משמש כבית הארחה וכן מתקיימים בו סמינריונים ומפגשים תרבותיים, תצוגות של אומנים וקונצרטים.

ראה מפה בע”מ 29 של אטלס ישראל וכן ראה מפה על חלוקת אדמות שבין הקווים, מפה שנלקחה מהספר של בלוך.