בית רוטשילד ובתי פקידים ואמרכלים

בעיר העתיקה בירושלים ברח’ שערי השמיים יש בתים מפורסמים “בית רוטשילד” ו”פקידים ואמרכלים”.

בתים אלה נרכשו ונבנו ע”י גוף וולנטרי שנוסד באמסטרדם ועסק במאה ה-18 וה-19 בארגון התרומות והמגביות שהיו במערב אירופה, והעברתן במרוכז ליישוב היהודי בעיר העתיקה בירושלים. גוף זה נוהל ע”י בנקאים יהודים באמסטרדם בני משפחת לאערן. תחילת פעילות גוף זה היתה בוילנה ומשם עברה לאמסטרדם. הכספים רוכזו ונשלחו לכולל הפרושים בא”י החל מן השנים הראשונות לעליית תלמידי הגר”א, שנמשכה החל משנת 1810 עד שנת 1822.

התרומות במערב אירופה בקהילות הספרדים נאספו ע”י שד”רים והועברו לחלוקה בא”י. המטרה של גוף זה הייתה לצמצם הופעת השד”רים מארץ ישראל, ולצמצם שליחת שד”רים נוספים. “פקידים ואמרכלים” היה גוף פעיל במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ובא לעזרת היזמים להקמת בתי המחסה שבעיר העתיקה בירושלים. אלה הוקמו במחצית השניה של המאה ה-19 (ראה רשימה על בתי מחסה מאת שמואל שמיר– עת-מול גיליון 88 עמ’ 9).

יעקב ישראל די-האן, עיתונאי משורר ומשפטן שעלה מהולנד לארץ ישראל. אחרי מלחמת העולם הראשונה. הוא עלה לארץ ישראל כציוני,  אולם כאן, שינה דעותיו  והפך לקנאי דתי קיצוני והתנגד בחריפות להקמת כנסת ישראל ומוסד הועד הלאומי. הוא התחבר לרבנים חיים זוננפלד, משה בלוי ולקנאים דתיים אחרים ובשנת 1924 עמד לצאת לחו”ל לקטרג על הציונות. אולם, כדור מרצחים פגע בו ביום 30/06/1924 בכניסה לבית החולים שערי צדק ברח’ יפו בירושלים, והוא מת (ראה דויד ילין במכתב מלונדון י”ט תמוז תרפ”ד עמוד 204), שם רומז דויד ילין שדי-האן היה הומוסקסואל. היה זה הרצח הפוליטי הראשון בתקופת השלטון המנדטורי.

זמן קצר לפני שדי-האן נהרג, הוא טיפל ברישום מקרקעין בלשכת המקרקעין בירושלים בשמו של הבנקאי קארל וילהלם לבית רוטשילד מפרנקפורט דמיין שהניח צוואה משנת 1896, בה ציווה שההכנסות מן הרכוש יהיו לעניים ויעברו לועד המרכזי של “בתי מחסה”, לחלוקה בין עולי רגל לירושלים בחצר שנקראה דויצ’ה פלאס. בצוואה הוא הורה שנכסים אלה, דהיינו הבתים בירושלים, ירשמו על שמו לזכר אביו ואמו וכן בתו. עוד נקבע בצוואה שניתן לשנות תנאי החזקה, אם וכאשר הועד המרכזי של “בתי המחסה” ימצא שההכנסה זעומה לטיפול במטרה זו, ודרושים כספים נוספים להחזקת הבתים. בצוואה נקבע שיורשיו וצאצאיו יוכלו לפקח על ביצוע ההוראות שבצוואה. אם נכסים אלה ישארו בבעלות היורשים, ובמקרה “בתי המחסה” לא ימלאו אחרי תנאי זה, ויידרש סכום נוסף במהלך השנים לשימור הבתים במצב תקין יוכל ועד זה לפנות ליורשים ולבקש תשלום נוסף שיידרש. הצוואה נכתבה בגרמנית ונחתמה ב- 17/02/1896 וקוימה בפני הנוטריון הציבורי, ותרגומה לאנגלית נעשה ב- 2/02/1924, ונרשמה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים בתיק מס’ 494/1924, לאחר הרישום היא  הועברה לחב’ למען בתים ליהודים ומהגרים בירושלים (בתי מחסה- ש.ש) , הבניינים והרכוש נמצאים בגוש 32 חלקות 10 ו- 12 וגוש 31 חלקה 65 (ראה מפת גוש שומה של קרקעות בעיר העתיקה בירושלים; ראה “הלשכה” חוברת 101 עמ’ 31-32 בספר 1015 דפים.1285-1286)

בבית רוטשילד שתי קומות ובכל קומה 3 דירות ומרתפים. בבתים אלה גרו משפחות נכבדות של הרובע. בשנת 1939 גרו שם משפחת יחזקלזון, הצקלסון, וינוגרד, המבורגר, רבינוביץ, זלוטניק ומינצברג. (ראה  ב”הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים” בסוף תקופת המנדט מאת פרופ’ יהושע בן אריה עמ’ 30). שמות הנפקדים במפקד קהילת ירושלים משנת 1939 ב”בית רוטשילד” ו”בתי פקידים ואמרכלים”. 

 

ל”פקידים ואמרכלים” היה נכס נוסף בעיר העתיקה בירושלים בגוש 24 ברחוב חב”ד ובו גרו משפחת גרינברג, ליפשיץ, גרובר, בוחבוט, שכטר ושפירא. בתקופת המצור על העיר העתיקה בשנת 1948, כונסו רוטשילד ופקידים ואמרכלים תושבים יהודים שבתיהם ניזוקו.

<מקום לתמונה>

לפקידים ואמרכלים נכס נוסף בצפת. ב- 1962 קבע בית משפט העליון בתיק ע.א. מס’ 161-2/62 פד”י י”ז (1) עמ’ 151 שהבתים שנבנו על אדמת מירי בצפת, יחשבו כהקדש לצורכי צדקה, בשם “פקידים ואמרכלים”, שיחשבו כנאמנים, ואם תופר חובת הנאמנות יוכל היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט ולבקש החלפת הנאמנים (ראה נסח בגוש 13059 חלקות 47, 48).

“פקידים ואמרכלים” נרשמו בתקופת המנדט, והרישום חודש כחברה חו”ל ב- 25/06/1963 כדי לאפשר שיפוצו וחידושו היישוב היהודי בעיר העתיקה.

לאחר מלחמת ששת הימים הופקע הרובע היהודי בהודעה שפורסמה בילקוט הפרסומים מ- 18/04/1968.

לאחר שיפוץ וחידוש “בית רוטשילד”, הוא נמסר לניהול ולהחזקה של החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ואילו בתי פקידים ואמרכלים נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ע”ש החברה למען בתים ליהודים ומהגרים בירושלים (בתי מחסה).

התביעה לתשלום פיצוי הפקעה על הבית ברחוב חב”ד התנהלה בה.פ. י-ם 555/99. פסק דין ניתן ביום 22/03/2009 על ידי השופטת אורית אפעל גבאי ופורסם באוסף “נבו”.

הארגון של “פקידים ואמרכלים” מאמסטרדם פעל כמוסד צדקה במאה ה-19 וה-20 , ובמקביל פעל גוף אחר שמרכזו היה בקונסטנטינופול, וזה עסק בארגון ואיסוף כספי צדקה שנאספו במזרח אירופה ובארצות בצפון אפריקה.

הארכיב של “פקידים ואמרכלים” נשמר וניצל מביזה בתקופת השואה ונמצא שהוא שמור בארגז עץ שהונח תחת אחד הגשרים באמסטרדם. ארכיב זה כולל כ- 7000 עמודים בכתב יד צפוף, הארכיב כולל 15 כרכים. ארכיון זה משמש כיום אוצר בלום וחשוב לחקר היישוב היהודי בא”י במאה ה- 19 (ראה השיבה לירושלים מאת א. מורגנשטיין עמ’ י”ז – י”ט).

28.2.2010

 

לחיים שיבי

Life391@walla.co.il

לחיים שלום,

רצ”ב רשימה על שיקום החורבה. אבקשך להודיעני אם המאמר מתאים לפרסום בבטאון הלשכה.

בברכת פורים שמח

עו”ד ש.שמיר

טל:02-6231526