הדמוגרפיה היהודית בארץ ישראל לפני גירוש ספרד

 

המידע על יהודים בארץ ישראל לפני גירוש ספרד הוא מועט. ברשימתנו זו ננסה לחדור ולחקור למקורות בתקווה שנוכל להאיר ולגלות פרטים.

המעט מידע שברשותנו מובא ברשימות ומכתבים של נוסעים [ראה ספרו של א. יערי- אגרות ארץ ישראל (1971), וכן מסעות ארץ ישראל (1976)].

לאלה יש להוסיף מחקרים על הגניזה הקהירית שנתגלתה בבית הכנסת בפוסטט (קהיר) ב-1896 על ידי ש.ז. שכטר. גניזה זו מונה כ-200 אלף דפים מהמאה ה-7 ועד המאה ה-15 ובין היתר היא שופכת אור על תולדות יהדות המזרח התיכון והסביבה והקשרים ביניהם לבין יהודי ארץ ישראל בתקופה שקדמה לגירוש ספרד ב-1492. המחקרים על גניזה זו נעשו על ידי שכטר, פרופ’ ש.ד. גויטין ופרופ’ ש. אסף ואחרים.

עוד יש להוסיף את כתבי הצליינים משלוש העדות ומכתבי קראים שקובצו מביקוריהם שנעשו בערי הקודש ירושלים, חברון, טבריה וצפת, וכן ערי החוף צור, צידון, עכו ואשקלון.

בימי הצלבנים לא היו יהודים פרט לשני יהודים שגרו בבית לחם והורשו לבוא לעבודה בירושלים, לפי הערכה גסה בארץ ישראל, כולל דמשק וחלב, היו ב-1187-1517 כ-15,000 נפש. זאת אנו למדים מרשימותיו של הכומר הפרנציסקני אוגוסטוס רוג’ה מ_______ אנו יודעים מעט על יהודי ירושלים הממלוכית (1517-1750).

לאחרונה נתגלה חומר גנוז שהרחיב את ידיעותינו בתקופה זו, חומר זה נתגלה במקרה בארון עתיק וסגור על מפתח בתוך החרם שבהר הבית, שעה שארכיברית סקרנית ביקשה לפרוץ מנעול עתיק שהיה על ארגז נעול.

סקירה ממצה ומעניינת על גניזה זו ניתנה על ידי חוקר אמריקאי, דונלד ליטל ב-1965 ופורסמה בג’נרל אוף סמיטיק סטדיס כרך 30 עמ’ 227-261, והובאה בתרגום משלים לעברית על ידי מרים שקד שפורסם בספרו של יוסף דרורי על ארץ ישראל בתקופה הממלוכית עמ’ 139-219 וכן בקתדרה 180 עמ’ 204-288. אלה כוללים כ-900 תעודות.

המתרגמת סוקרת חלק מן האגרות העוסקות ביהודי ירושלים ומזכירה במחקרה את כותבי האגרות וחוקרים יהודים ונוצרים שכתבו רישומיהם מביקורים בארץ.

אגרות אלה ואחרות נחקרו על ידי הפרופ’ אשתור מהירשברג וגרשון שלום וי. ד. איינזשטט וש. ד. גויטין וברון.

המידע על ירושלים הממלוכית ועל תושביה היהודים, במקורות המוסלמים, היה מצומצם בעבר משום שירושלים לא תפסה מקום חשוב בתודעת ההיסטוריונים הממלוכים ומשום שלירושלים לא נודעה חשיבות בניהול המדיניות, הצבא או הכלכלה של הממלוכים, ירושלים הייתה עיר קטנה ומרוחקת ממרכז השלטון.

בספר המסעות של ר’ בנימין מטודלה (בשנת 1170 בערך) נותן לנו תיאורים של עולי רגל יהודים ונוכרים, ואילו אגרות הצליינים הנוכרים נותנים לנו ידועים ותרשומות, וזכרונות שנשתמרו בישראל ובין העמים. עוד אנו מוצאים פרטים בספרי שו”ת (שאלות ותשובות) לרבנים בשאלות על ישוב ארץ ישראל ותולדותיה בשני ספרים שנמצאו, האחד ב-1939 והשני ב-1944.

באגרות שנתגלו בהר הבית אנו מוצאים מידע שהגיע לנוסעים יהודים ונוצרים בתקופה זו. מידע זה נותן הערכות שונות על יהודי ארץ ישראל בתקופת הממלוכים. המידע נע בין 70 משפחות מתוך כלל האוכלוסיה של 200 משפוחת ועד 250 בתי אב. בראשית המאה ה-יא’ היה בין 300 ל-400 משפחות יהודיות (ראה “בצילן של ממלכות” מאת מיכאל איש שלום- עמ’ 130).

האוסף בהר הבית מכיל רשימת נכסים ונותן סקר של השכונה היהודית (חרת אל יהוד) בתקופת הממלוכים. בשכונה זו גרו יהודים ומוסלמים וכן ניתנים פרטים על הרכוש, השותפים והעסקים שלהם בסוף המאה ה-יד’.

הצרור שנמצא שבהר הבית לא מכיל רשימה של אוכלוסין או ספירת תושבים.

דונלד פ. ליטל, פרופ’ בערבית ובהיסטוריה מוסלמית ברשת הלימודים המוסלמים באוניברסיטת ארגיל במונטריאול משנת 1982. קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה במחקרו באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג’לס ב-1966.