זכרון טוביה והכביסה שלה

שכונה במרכז ירושלים מדונם לשוק מחנה יהודה. נוסדה בשנת 1890. שמה ניתן לה עפ”י דברי תהילים קמ”ה הן: זכר רב טובך וביעו וצדקתך ורננו” “בית יצחק”: אוהבי ציון” שלפרסים “לבני בושהיו” אהרוני” בשכונה יש 5 בתי כנסת וכן תלמוד תורה “אור החיים” של עדת היהודים הפרסית. בתיה נבנו סביב המגרש המרכזי דרך ____ שבתורה נבנו בורות המים לאגירת מי הגשמים לשימוש דיירי השכונה.

ע”י ה”ה

1) יוסף ריבלין, שהיה בנקאי בחנות שברחוב הבטרך בעיר העתיקה בירושלים. היו גם _____

2) נטע צבי המבורגר

3) שמואל צוקרמן

4) אברהם המבורגר (קבלן)

5) יעקב מן יצחק אזמן (חותן המבורגר), יעקב מן היה קבלן שבנה והקים את בית ספר למל       ואח”כ את בית החולים שערי צדק. ראה עליהם בספרו של כהן-ריס זכרונות מירושלים.

ונרשמה על שמות

1)

2)

3)

ומיד לאחר מכן החלו בבניית בתיה, ומספרם היה 30 דורות _____, הבתים שנבנו בטורים מקבילים בתים אחרים עם קורות משותפים ומטבח צמוד ובית שימוש בחצר, היו בני קומה אחת ואילו בצד צפון הבתים שבצד רחוב אגריפס היו בני שתי קומות. הבניה היא בניה ערבית מאבן מיזי יהודי עם קירות עבים וגגות רעפים אדומות (רעפי מרסי) במקצת מן הבתים היו בורות למים שנשאבו במשאבה שהופעלה ביד. התכנון הארכיטקטי של השכונה נעשו ע”י האדריכל הגרמני קונרד שיק. המרצפות היו מאבן, תקרות הבתים נבנו בקשת שעליה כפה וגג רעפים.

אדריכלית בירושלים – קריונקר – תקופות וסגנונות, השכונות היהודיות מחוץ לחומות 1860 – 1914 ע’ 21.

להביא כאן את תקנות השכונה (בתיק קנטרוביץ)

תכנית קונרד שיק (1822 – 1901) מתכנן שכונות בירושלים הגיע ____ ב-1846. התמסר למלאכת האדריכלית והבניה. עסק רבות בחקר עתיקות _____ שורה מרעה של מחקרים חשובים, הכין תכניות למוסדות ציבור רבים ולשכונות יהודיות.

תושבי השכונה היו בתחילה בעלי גוון מתני – אחיד אשכנזים אך לאט לאט חדרו והתיישבו בה יוצאי פרס, יוצאי חלב וספרדים.

היכן תכניות הבניין ותכנון השטח?

מה קרה לתושבים, לבתים, לחנויות, לבתי הכנסת, לבורות המים, ולרכוש הציבורי? בית הכנסת אוהבי ציון, שבו תלמוד תורה (ספרדי – פרסי) נוסד תשס”ו. בית יצחק נוסד תרנ”ט (ספרדי –פרסי).

ראה רשימות של מוכתרים בשכונה.

Jef Halper / The nakhlaot / 21 khronot Area of Jerusalem

השכונה נבנתה ביוזמתו של משה בצלאל קופל קנטרוביץ שהיה פעיל גם בבניית 12 שכונות רבות אחרות בירושלים משנת 1890 ואילך, וביניהן בית ישראל, אוהל שלמה, גבעת שאול, שערי חסד, זכרון טוביה יחד עם יוסף ריבלין נטע צוק.

בנית השכונות היחידות מחוץ לחומה היה הכרחי עקב גידול בתושביה היהודים של ירושלים מ-11,000 יהודים ב-1870 ל-45,000 יהודים ב-1910.

מקצוע הבניה שהתפתח בשנים אלה היה המשען העיקרי של התעסוקה היהודית והוא שאפשר קליטת עולים בענפים שונים, נגרות, סנדלרות, חוטות, נפחות, אפיית לחם, סוחרי בדים, פחחים, סבלים שולחנים, חנוונים, מתקני נעליים, בית דפוס, חוצבים (ראה גף הלפר – עדות המזרח בירושלים ע’ 287, 291 בספר פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש).

פינס יחיאל מיכאל 1843 – 1913 עילוי וראש ישיבה בליטה מי שהטיף לפתוח כלכלי של הישוב, עבודה מדומה ופתוח החקלאות ובנין הבתים, שימש נציג קרן מונטיפיורי והגיע לארץ ישראל ב-1878. מן האבות של הציונות הדתית המודרנית והטיף לחיזוק תנועת חובבי ציון והיהדות הלא חרדית של הישוב מתוך כוונה לאחדם. פעיל בעדה הפרושית שהיו לו קשרים הדוקים עם בן יהודה והמשכילים הקדמונים. היה מזכיר בית החולים ביקור חולים, שמש כמזכיר ואחרי תור הנהלה של כולל הונגריה עסק בתלפיות ופעל רבות למען יסוד שכונות בירושלים.

מגדולי העסקנים והקונים את רוב השכונות מחוץ לעיר העתיקה היה מזכיר ר’ שמואל סלנט ומזכיר הועד הכללי.

שותפיו של קנטרוביץ היו יושעיה ריבלין ונטע המבורגר, לאחר ששותפיו של קנטרוביץ לא יכלו לעמוד בנטל הרכוש, קנה מיכל לייב כץ, את חלקו של נטע המבורגר 1/3, ומחצית מחלקו של יוסף (יושעה) ריבלין. מיכל לייב כץ, יליד הונגריה 1846 – 1923 עלה בשנת 1867 ונמנה עם מייסדי המושבה פתח תקוה, פעל רבות למען רכישת אדמות ולהסדר היחסים עם השכנים הערביםץ השתתף גם ביסוד שכונות בירושלים, והיה מחלוצי התעשיה העירונית. ידע עברית על בוריה (בחסות הממלכה האוסטרית 1849 – 1917). יוסף (יושעה) ריבלין 1837 – 1896 – סופר הועד הכללי של כולל הספרדים ובונה שכונות ירושלים, ואילו משה קנטרוביץ רכש את המחצית השניה של יושעה ריבלין, כך שכיום רכוש זה הוא בבעלות משה קופל קנטרוביץ – 1/2

                                                                  מיכאל לייב כץ           – 1/2

בזכרון טוביה יש איפוא:

  • 800 אמות מרובעות המגרש הגדול, גוש 46 חלקה 182
  • מגרש מול כהן 100 אמות מרובעות, גוש 46, חלקה 126
  • מגרש ברחוב רמה 100 אמות מרובעות, גוש 46, חלקה 143

משה קופל קנטרוביץ היה מעורב בהקמת שכונות ______ הקרקעות וכגודל קרקע ולא על בסיס פילנטרופי.

זכרון טוביה וחברתה שבט אחים נבנו על בסיס מסמכי ע”י גופים שהתארגנו מבין הפרושים, מנמיקים, אידיאולוגים, פילנטרופים, וקבלנים לצרכי מסחר. (נחלאות / זכרונותמאת ג’ף הלפר ע’ 7 לא פורסם).

המארגנים תוי ויוסף ריבלין, הבנקאי – נטע צבי המבורגר, המדפיס והיזם הפרושי – שמואל צוקרמן ובראשם הקבלן המפורסם דאז מלצט קנטרוביץ (משה מלצאט) בצלאל קופל קנטרוביץ (ראה עליון בתדהר………….)

זכרון טוביה הוקמה כשכונה לבני המעמד הבינוני שלהם הוצע להצטרף בתנאי תשלום נוחים (ראה העתק החוזה הר”פ) אף על פי כן, מגבלות של השלטון העותומני למכירת קרקעות ובניה עליהן, הכתיבו בשנות ה-80 וה-90 את קריסת הבנק למשכנתאות מיסודו של פרוטינגר וכך מנעו את התכלית והפיתוח המלא של השכונה (ראה הלפר ע’ 8).

כשנה אחרי תחילת עבודות הבניה בזכרון טוביה, קנטרוביץ קנה חלקה נוספת של 6.5 דונם בדרומה של השכונה במטרה למכור דיור זול ליהודים ממוצא מזרחי, שזו נקראה שבט אחים (כאשר חובות ש – שהניולים, ב- בבלים, ת- תימנים, א- אונהלים, ח – חלקים, י- יוונים, מ- מוגרבים (ראה בליס – שכונות בירושלים ע’ 112).

בעבר הזכירה השכונה מכבסה שעבודתה תלויה על חבלים שנמתחו לרוחב החצר הארוכה היחידה בשכונה, כשבתוכה בורות המים  החבויים מתחת לחצר השכונה.

השכונה כיום נשתנתה החצר נסללה לכביש המשמש מקום חניה מסודר למכוניות חדשות של התושבים בשכונה וסביבתה. רוב המכוניות הן ממודלים חדישים. בורות המים נעלמו. משני צדי הדרך האספלט ומקום החניה, מדרכות להולכי רגל, התפאורה של כבסים התופסים בכוח נעלמה.

בני המשפחות הותיקות של השכונה נתפזרו ונעלמו לכל עבר. ובמקומם באו סיטונאים וסוחרים ________ יהודה וסביבתה.

רעיונות ותוכניות להריסה ולשיקום השכונה נבלעו במשך הזמן ואת מקומן תפש רעיון הרה התכנון בכך של מתן אפשרות לבניה ושיפוץ ומתן רשות לבנית קומות נוספות על הקיים. האוכלוסיה העובדת ההומוגנית האשכנזית הרוסית – ספרדית – מזרחית של בני המעמד הבינוני הולכת ומתחלפת בבעלי מקצועות חופשיים, אדריכלים, רופאים וסוחרים בראה במקומה. כך נרקמת תקרה חדשה לצד בתי הכנסת והישיבות שנשארו במקום ושומרים על המסורת הדתית של השכונה, ועל העיטורים והסורגים על צלחות וחלונות של מגיני דוד, המסכות כתובות קיר ולוחות כדוגמא של “כולל ריסין” “בית המוכתר” ועוד.