מוסר ואתיקה של פרקליט

“שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך” משלי א’ ח’

 

פתיחה

נאשם או חשוד ברצח, חבלן או איש ביטחון, זונה או מלכה, שיכור או עלם חמודות, עבריין (רציביסט) עובד מדינה, שר או חבר כנסת שנכשלו, ביקשו עזרת הפרקליט וזה שקל בדעתו אם עליו להושיט עזרה ובמיוחד התחבט ושקל בפנייה לאחר שנתגלה מפי הפונה כי זה הודה בכתב בחקירתו במשטרה באחריותו לעבירה בה הוא נאשם.

מה הכללים החלים בעניין והאם זכאי הפרקליט לסרב לביהמ”ש שמינה אותו לטפל בעבריין שפנה אליו.

השאלה מהם כללי האתיקה המקצועית של פרקליט לעומת הכללים החלים בתחבורה ועמדת החברה כלפי עוה”ד. לשרות של פרקליט במקרים הנ”ל.

דיני העונשין עוסקים כידוע במגוון עבירות של בטחון המדינה, יחסי חוץ, סודות רשמיים, בגידה, ריגול, פגיעה ביחסי חוץ, בסדרי המדינה, סכסוכי עבודה, שודים, חוקי האישות, תועבה, בריונות, מטרדים, משחקים מסוכנים, פגיעה בסדר, פגיעות בגוף, ברכוש, זיוף כספים ובולים.

נאשם שמובא לדיון על עבירות שנקבעו בחוק העונשין זכאי להיות מיוצג על ידי פרקליט, לאחר שהשניים הסכימו על התשלום. אולם עוה”ד רשאי לפי שיקול דעתו לסרב לקבל העניין לטיפולו ובלבד שיודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר (ראה כלל 12 לכללי האתיקה של לשכת עוה”ד (אתיקה מקצועית) התשכ”ז 1886) (ראה מעורבות של ביהמ”ש ופסק דינו ביחסי לקוח ועו”ד ע.א. 37/86 מ”ד פ”ד (4) 446 וכן י. שנהב וד”ר לויתן/אחריותו המקצועית של עו”ד/לב הפרקליט 172-178).

מוסר ואתיקה

ההגנה שצפוי שייתן פרקליט למי שנאשם ברצח או בעבירה נגד בטחון המדינה, או נגד סדרי המדינה, או בעבירות של פגיעת גוף או רכוש, האם יהיה זה מוסרי או אתי לפרקליט לקבל את ההגנה על הנאשם?

שאלה זו היא בתחום הפילוסופיה והמוסר ואין הסכמה אחידה בין יחידי החברה. בתחום הרפואה קיימת שבועה של רופא שעליו להגיש עזרה לכל הפונה אליו ללא הבדל בין עמית או אויב, אך לא כך בתחום במשפטים.

בדיני תחבורה, נהג טקסי או מכונית ציבור (מונית) חייב להסיע כל לקוח, בין שיהיה זה איש מלכות או איש שרות או זונה או עבריין, אפילו יהיה זה בגילופין. אולם כללי האתיקה של לשכת עוה”ד לא מכילים חובה על הפרקליט להושיט עזרה לנאשם שמובא לדין וכך נתון הנושא לשיקולו של הפרקליט.

כך יוצא שפרקליט נבון שמעוניין למנוע ___ מצפון או משפט נגדו, יכול להימנע מלקבל לטיפולו עבריין שלא מקובל עליו. הוא יכול לעשות זאת בדרישת תשלום מופרזת או בנימוק של לחץ בעבודה ___ או שאין זמנו פנו.

השיקול להגן

הפרקליט יכול וחייב להימנע מלשפוט את לקוחו ועליו להימנע מלגלות סוד או להביע את דעתו האישית. הוא חייב לעזור לבית המשפט וחייב להגיש עזרתו וזאת ניתן לעשות בדרך הבאה:

  • לבדוק ולברר הנימוקים למתן ההודאה ולבחון אותה לגופה, או

  • אם ימצא כי ההודאה נכונה – עליו לבחון אם הייתה הצדקה להודאה, או

  • האם עדיף ללקוח להגיע להסדר טיעון על העונש או לבחון אם ניתן לבודד אותו בבית הסוהר עד אשר יירגעו הרוחות.

תקדימים

 

  1. נאשם בביצוע עבירה ש___ לחייו, הוא שהודה שירה בחושך ואדם נהרג. בבדיקה לפני שמיעת המשפט נתברר לפרקליט כי הייתה זו הגנה עצמית וההודאה הייתה מוצדקת.

  1. פועל בניין עבריין רצידביסט ישב בבית סוהר מחצית מימיו על עבירות של גניבת רכוש. בדיקת גיליון ההרשעות הקודמות הצביעה שכל הגניבות היו גניבות של כלי עבודה. האיש ביקש לעבוד והגניבות היו תמיד אך ורק כלי עבודה. משנתגלתה הסיבה והרצון הכנה לעבוד, מאסר על תנאי שרבץ על ראש הנאשם, הוארך לתקופה נוספת. האיש עמד במבחן וברבות הימים בא להודות לפרקליט על שעזר לו להפוך לקבלן נקי כפיים.

  1. בדואי שהיה שומר נאשם ברצח בדואי אחר שהיה במרחק בשדה. הנאשם ירה בחושך אחר קולות ורעש בחשכה. נתברר שהשומר לא היה אחראי למוות ולפיכך, הפרקליט הציע להגיע לעסקת טיעון עם התביעה לפיה הנאשם יודה בעבירת הריגה ויקבל עונש מאסר לתקופה מוגבלת, וזאת כדי שהנאשם יהיה מוגן מנקמת דם, עד אשר יירגעו הרוחות ונמנעה גאולת דם הנהוגה בשבט בדואי.

ראה עוד:

  1. תקנות האתיקה המקצועית הכללי לשכת עו”ד (אתיקה מקצועית התשמ”ו 1986 עמ’ 1371).

  1. פרק שני בחוק לשכת עו”ד (אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת).

  1. בג”ץ 305/89 ניר נ’ בימ”ש השלום ואח’ מ”ה פס”ד 3 עמ’ 203.

  1. בג”ץ 957/89 גדעון צדיק- לשכת עוה”ד מ”ד פס”ד (3) עמ’ 435.