מחזור ראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

הפקולטה למשפטים נפתחה ביום ז’ בכסלו תש”י (18.11.49) בטקס חגיגי וברוב עם באולם הגדול במנזר רטיבסון. היתה זו חגיגה רבת משמעות, לאור הניתוק מהר הצופים ופיזור הלימודים בלמעלה מ 20 מבנים ברחבי העיר. במקביל לפקולטה למשפטים, נפתחה בשיתוף הדסה גם הפקולטה לרפואה. בפתיחת פקולטות אלה ניתן ביטוי לרוח ולחזון עם ישראל שלא נכנע על אף המצור על ירושלים ועל אף פצעי מלחמת העצמאות והניתוק ממוסדות האוניברסיטה שהיו בהר בצופים.

בטקס הפתיחה נכחו למעלה מ 200 סטודנטים למשפטים. בהרשמה לקראת הפתיחה היו 325 תלמידים,  חלקם נשר כיון שלא שוחרר מהשירות הצבאי, חלק אחר וויתר על הלימודים מאחר שאלה לא התקיימו בשעות הערב בלבד.

בפתיחה נאמו וברכו: פרופ’ זליג ברודצקי, נשיא האוניברסיטה, שאמר שפתיחת הפקולטה למשפטים יש בה לא רק משום סמל. זה מאורע בעל משמעות מעשית רבה של מלוי חלל ריק שנוצר עם סגירת בית הספר למשפט מתקופת המנדט. הפקולטה לא תעסוק רק בהכשרת בעלי מקצוע, היא תשמש גם כמרכז לעיון ולחקירה בשדה המשפט והחוק, והוראת המשפט העברי תתפוש בה מקום מיוחד.

פרופ’ שמחה אסף, רקטור האוניברסיטה, הדגיש שלא נוכל ולא נרצה להיות סמוכים על שולחנם של אחרים. בלי תחייתו של המשפט העברי לא תבוא תחייתנו הלאומית השלמה. אנו תולים תקווה בפקולטה זו שתשמש מרכז ללימוד ולחקירת המשפט העברי. ד”ר פנחס רוזן- הביא את ברכת הממשלה.

ד”ר משה זמורה, נשיא ביהמ’ש העליון, סקר את התקופה של 25 שנים בתקופת המנדט, בהן עסק בהוראת החינוך בביה’ס הממשלתי למשפט, והביע תקוה שמעתה עם פתיחת הפקולטה למשפטים במדינת ישראל יקום דור שיעלה את רמת השופטים העתידים ושל עורכי הדין.

ד”ר א. הופמן, נשיא הסתדרות עורכי הדין, הביא ברכת ההסתדרות וציבור עורכי הדין.

פרופ’ נתן פינברג, דיקן הפקולטה, סיפר כי לצורך הבטחת גידולה האורגני של פקולטה זו, הוחלט להתארגן ולפתוח בתוכנית לשנה ראשונה בלבד, וזו תהיה נדבך ראשון בבניין שיושלם תוך שנים אחדות.

לאחר מכן פתח פרופ’ בנימין אקצין והתנצל על העברית שבפיו ואמר שיחסו אל השפה העברית דומה ליחסו לאשתו, שהוא מכבד ואוהב אותה, אך אינו שולט עליה.

לאחר הפתיחה התפזרו הסטודנטים לאולמות שונים, בשטח רטיסבון ובקמפוס הזמני של האוניברסיטה שהיה בטרה סנטה, בפינת הרחובות רמב”ן והמלך ג’ורג’.

הסטודנטים באו ממקומות שונים בארץ. היו ביניהם בוגרי גימנסיות בישראל, מפקדים בצה”ל, לוחמי מחתרות ובוגרי ישיבות. חלק מהם באו במדים, הואיל ושרתו באופן פעיל בצבא ובמשטרה.

המחזור ראשון בלט באופיו, באופן הבא:

  • הייתה בו קבוצה סטודנטים שהתחילה את לימודיה בתקופת המנדט, בביה”ס הממשלתי בראשון בנובמבר 1947, והפסיקה את הלימודים עם הכרזת האו”ם ב 29 בנובמבר 1947, רובם היו עובדי מדינה ובנים של עו”ד בארץ ישראל.
  • לא הייתה בו נציגות לעליה ההמונית שהתחילה לזרום לישראל מארצות תימן, עירק, אגן הים התיכון וארצות המגרב.
  • הסטודנטים היו רק יהודים ולא היו בני דתות אחרות.
  • קומץ קטן (21 נשים) יצג את המין היפה.

הלימודים בשנה הראשונה היו בתחומים שונים ועסקו בתורת המשפט, משפט אנגלי ותחיקה בארץ ישראל, סוגיות בתלמוד, מבוא לפילוסופיה, מבוא לכלכלה, יחסים בין לאומיים ומוסדות בין לאומיים.

המרצים היו (בתארים שהיו להם אז): פרופ’ בנימין אקצין, פרופ’ גד טדסקי, פרופ’ נורמן בנטויש, צבי עלי בקר, ד”ר ז. ורהפטיג, ד”ר דן פטינקין, דב סדן, גב’ בן גבריאל, ד”ר אביגדור לבונטין, פרופ’ נתן פינברג, פרופ’ רות, ד”ר שמואל אייזנשטט, ד”ר טרטקובר. אלה פתחו צוהר, הרחיבו את ידיעת והבנת הסטודנטים, ועוררו סקרנות למחקרים בתחומים רבים.

בשנה השנייה למדנו דיני עונשין מפיו של השופט אגרנט, ושמענו הרצאות וסמינרים של ד”ר לבונטין; משפט קונסטיטציוני – בשעורים של פרופ’ אקצין; מבוא למשפט עברי מאת יעקב י. רבינוביץ; משפט האיסלם מאת ש. ד. גויטין; דיני אישות, משפחה וירושה מאת פלתיאל דיקן; ומבוא לפילוסופיה מאת שמואל הוגו ברגמן ופרופ’ רות.

בשנה השלישית- עסקנו ברפואה משפטית- בהרצאות של ד”ר קלי (הזכור לשמצה), משפט מסחרי בהרצאות של ד”ר א. ידין; דיני שטרות והמחאות של ד”ר יואל זוסמן; דיון אזרחי ופשיטת רגל-עם ד”ר שלו גינוסר; ומתודולוגיה סטטיסטית- עם פרופ’ רוברטו באקי.

בשנה הרביעית עסקנו במשפט בין לאומי פרטי- עם ד”ר לבונטין; משפט בין לאומי פומבי עם פרופ’ פינברג; דיני מיסים עם ד”ר אלפרד ויתקון. דיני עבודה וביטוח לאומי עם צבי ברנזון; דיני ימאות עם ד”ר יצחק מינץ; פרקליטות ואתיקה מקצועית- עם ד”ר שלו גינוסר, ספרות שו”ת ומקורות למשפט עברי עם פרופ’ שמחה אסף; מחקר השוואתי ומשפט עברי- עם ד”ר משה זילברג; דיני פטנטים וסימני מסחר- עם ד”ר ארנסט זליקסון, דיני תעופה – עם ד”ר צבי הרמן. בגמר הלימודים היינו חייבים להגיש עבודת מחקר בענף ובמקצוע שבחר כל אחד.

ההרצאות סוכמו ע”י סטודנטים, הודפסו בסטנסיל, ונמכרו אצל האחים לפידות. בזמן הרצאות עבר באולם גיליון הרשמה שהמשתתפים בשיעור חתמו עליו לראייה על השתתפותם בשיעור. הסטודנטים באו משכבות שונות של היישוב, חלקם באו להרחיב ידיעות לאחר שעשו ולמדו בפקולטות אחרות.

בלטה ביניהם גב’ רחל ירדן, שצברה לעצמה תארים אקדמאים נוספים במקצועות אחרים.

בין הסטודנטים היו קבוצות של אחים: האחים שלמה וצבי טל, האחים שמואל ורפאל שמיר, האחים לפידות, האחים יעקב ועמנואל בן זמרה. כמו כן בלטו ביניהם זוגות שהיו נשואים וביניהם: אליעזר ומרים טובבין; רות (אשלבכר) ואריה לפידות, עדינה (אופיר) וחיים פורת; אביב ורות שניאור; אברהם ואביבה סוכובלסקי.

ההרצאות ניתנו ללא עזרים אלקטרונים כגון מגבירי קול; מכשירי הכתיבה, המחברות והפנקסים היו עדיין בקצוב, אילו הפסקות החשמל היו חוזרות ונשנות, והקור באולמי ההרצאות היה חודר עצמות. בחצרות ובפרוזדורים נראו כמרים ונזירות, ואחיות במסדרים דתיים שהסתובבו בגלימותיהם ובתלבושות ססגוניות של אנשי כמורה. פה פגשנו את האב דה קונדה, מנהל מנזר רטיסבון, ואת האב לנדאו, יהודי מומר שהיה מורה קשוח ברטיסבון, וכן ראשי מנזרים של טרה סנטה, סן ג’וזף, נוטר דם ועוד. אלה היו מתכנסים לתפילה בימי ראשון ובחגים של הנוצרים, ואחריהם צעדו פרחי כהונה ונזירות.

האדמיניסטרציה הייתה בבניין טרה סנטה שבו הייתה גם המזכירות האקדמאית. בפרוזדורים השתרכו טורים ארוכים של סטודנטים שבאו לבקש סטיפנדיות, הקלות בשכר הלימוד, או הדרכה מקצועית ותלושי מזון למנזה. בחצר רטיסבון התגוררו עדיין מספר משפחות מפליטי העיר העתיקה וצפון ירושלים. הספרייה המשפטית הייתה בחיתוליה. סטודנטים רבים חיכו בתור לקריאה ולעיון בקובצי פס”ד וספרות מקצועית, כאשר הספרנים עשו כמיטב יכולתם לעזור לפונים אליהם. על לוחות המודעות היו פניות והצעות לשותפות לשכירת חדרים ולעזרה במתן שיעורים וכן הצעות למפגשי חברה וחוגי בית, וכן רשימת תוצאות הבחינות.

ירושלים דאז הייתה עיר אקדמאית לסטודנטים ולפרופסורים. בחצרות וברחובות וכן בפרוזדורים פגשנו את צוות המורים וביניהם את פרופ’ בנטוויטש, פינברג, ש.ד. גויטין, ברגמן, בובר, דן פטינקין, וכן שופטים של בימ”ש העליון והמחוזי. בחצרות הקמפוס ראינו אופניים ואופנועים ומעט כלי רכב מנועי. היה זה ביטוי לתקופת הצנע שלאחר מלחמת העצמאות. המצוקה הכלכלית הביאה בעקבותיה שביתות והפגנות נגד הנהלת האוניברסיטה בנושא שכר הלימוד. המורים מצדם ניסו לעזור בהשגת מלגות ומענקים למחוסרי אמצעים וכן בדחיית מועד ההתייצבות לשרות מילואים.

בל”ג בעומר תשי”ד 21.5.1954 צעדו הבוגרים לכיוון אולם אדיסון בירושלים, ומילאו את האולם ב 124 מסיימי המחזור ובני משפחותיהם. הבוגרים נקראו לקבל את תעודותיהם מידי פרופ’ אקצין ופרופ’ מזר. אחד הבוגרים, גדעון לבנון, היה טייס שנפל בשמי ישראל, והתעודה שלו נמסרה לאביו.

בטקס השתתפו פנחס רוזן- שר המשפטים , וראשי האוניברסיטה, וכן ד”ר א. וינשל בשם הסתדרות עורכי הדין, וכן ד”ר משה זמורה, נשיא ביהמ”ש העליון, וכן חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה. בין הבוגרים היו 21 נשים; 33 בוגרים סיימו לימודיהם בהצטיינות; 4 מונו מיד כאסיסטנטים. בין הבוגרים היו 111 סטודנטים שקיבלו השכלתם התיכונית בישראל, מהם 51 ילידי הארץ (ראה תמונת/רשימת הבוגרים מקבלי התעודות בשולי רשימה זו).

הבוגרים נקלטו מיד במוסדות המדינה, במערכת המשפטית, בבתי המשפט, במשרד המשפטים, בצבא, במשטרה וכן במשרדי עורכי דין, לאחר שעשו את התמחותם בהתאם לחוק. לבוגר מחזור זה היה ברבות הימים נציג בין הכלואים בבית הסוהר… לציון מיוחד נביא  את העובדה שכמה מן הבוגרים ממחזור זה חזרו אחרי השתלמות לימודים באוניברסיטאות בחו”ל, והוסמכו כפרופסורים. בין אלה היו: ראובן ירון, רות (אשלבכר) ובעלה אריה לפידות, שלמה שוהם, שלמה כרם, ויחזקאל דרור.

בוגרים אחרים מצאו מקומם ברבות הימים בין שופטי בית משפט העליון וביניהם: צבי טל, ומרדכי בן דרור; ובבתי המשפט המחוזיים והשלום; אריאל חנוך , בן זמרה, אמנון הומינר, מנחם הרניב, יוסף חריש, אהרון טומשוף, חיים פורת ,עדינה פורת, מלכיאל סלוצקי, רות אור, ומרים ברנשטיין.

להלן רשימת מקבלי תעודות שסיימו במחזור הראשון:

  1. אור רות
  2. אורנשטיין אבשלום
  3. אחיטוב דוד
  4. אפרת עדי
  5. אריאל חנוך
  6. ארנון יגאל
  7. בורלא יהושע
  8. בלוך עוזיהו
  9. בן אור יוסף
  10. בן-דב שבתאי
  11. בן דרור מרדכי
  12. בן זמרה יעקב
  13. בן זמרה עמנואל
  14. בן ישי שולמית
  15. בקר ישראל
  16. ברגר מנחם
  17. בר נבון חיים
  18. ברנשטיין- אלכסנדרוביץ’ מרים
  19. גולדמן טוביה
  20. גיל ישראל
  21. גלעדי שרה
  22. גרטנר יחיאל
  23. גורן יונה
  24. גשן דניאל
  25. דעואל מיכאל (בר יוסף)
  26. דרור  יחזקאל
  27. דרור (כץ) נעמי
  28. דרורי יצחק
  29. הדני יוסף
  30. הומינר אמנחן
  31. הורוביץ מאיר
  32. הירשברג אליהו
  33. המבורגר אמנון
  34. העצני אליקים
  35. הרניב מנחם
  36. הרצוג יעקב
  37. הררי אברהם
  38. הררי אליקים
  39. וינר יגאל
  40. וולונסקי אליעזר
  41. ויטקובסקי מיכה
  42. ויינרט רות
  43. ורבה משה
  44. זכריה שבתאי
  45. זלצמן יהודה
  46. ז’ק דוד
  47. חיים שמחה
  48. חלד אמנון
  49. חריש יוסף
  50. טובבין אליעזר
  51. טובבין (ביבלי) מרים
  52. טובבין משיח
  53. טומאשוף אהרון
  54. טל צבי
  55. טל שלמה
  56. ירון ראבבן
  57. ירון אילן
  58. כהן אהרון
  59. כהן יהודה
  60. כרם שלמה
  61. כרמי יוסף
  62. לאונר נעם
  63. לב גרשון
  64. לבנון גדעון הי”ד
  65. לוין אסתר
  66. לוין יוסף
  67. ליפשיץ רינה
  68. לנג אברהם
  69. לנדוי אלחנן
  70. לנקין אליהו
  71. לפידות אריה
  72. לפידות אשלבכר רות
  73. לרר משה
  74. מאיר אברהם
  75. מולדובסקי משה
  76. מוסקונה יוסף
  77. מיכמן (וינס) תמרה
  78. מינקוביץ מאיר
  79. מלצר אהרון
  80. מנוח ברוך
  81. מצא שמואל
  82. מצגר יוסף
  83. מקליס אברהם
  84. נוימרק בעז
  85. נכט דן תיאודור
  86. סלוניט יגאל
  87. סלוצקי מלכיאל
  88. סנובסקי משה
  89. עוזיאלי יוסף
  90. עמיר חיים
  91. עמית שמואל
  92. פורת חיים
  93. פורת (אופיר) עדינה
  94. פלאטו יונתן
  95. פלבן מרדכי
  96. פלדמן מרדכי
  97. פנחסוביץ תמרה
  98. פריימן רות
  99. פרנק חנה
  100. קוטלר שמעון
  101. קולני דב
  102. קורוסנסקי יריב
  103. קימלן אריה
  104. קסוטו אבנר
  105. רוזנטל אברהם
  106. רוטלוי דוד
  107. רוטשטרייך אילה
  108. רוזמוב דניאל
  109. שביט יצחק
  110. שהם שלמב
  111. שומר אלכסנדר
  112. שטיין רות
  113. שיאוביץ צבי
  114. שכטר זאב
  115. שמיר רפאל
  116. שמש מרים
  117. שמיר שמואל
  118. שניאור אביב
  119. שפירא בתיה
  120. שפירא יונתן
  121. שקד דבורה דורית
  122. שריה בן ציון
  123. שרים אברהם