מפקדי אוכלוסין בארץ ישראל וחשיבותם למשפטנים

  1. הקדמה

 

        כלים חשובים, לכל שלטון או מחקר, הם מרשמי תושבים ומפקדים למיניהם השונים. המידע העוסק במפקדים שונים נקרא סטטיסטיקה. החוקר אמור לאסוף נתונים כמותיים, להציגם ולהסיק מהם מסקנות. ברשימתנו זו נעסוק במרשמי האוכלוסין ומפקדי התושבים שנערכו בזמנים שונים בשלהי תקופת שלטון העותומנים בארץ ישראל, ולאחר מכן, נרשמים בהם בסיוע מאגרי מידע נוספים במחקר גניאולוגיה.

        מפקד אוכלוסין הוא ספירה של אנשים החיים במקום מסוים. מפקדי אוכלוסין נערכים למטרות שונות, לגביית מיסים, לגיוס אנשים, לקביעת מדיניות כלכלית, תכניות פיתוח, לבדיקת השפעת גורמים שונים: מוצא, עדה, דת, מסורות, הסביבה והחברה, על האוכלוסייה בכלל, ועל חלקים מיוחדים ונפרדים בתוכה.

        מפקדי אוכלוסין אינם חביבים בדרך כלל על האדם, בגלל החשש “מעונש בידי שמים” ומשום “עינא בישא”, של השלטון או הגוף העורך אותו. במאה ה-20 עדיין היו אוכלוסיות, בתבל ובישראל בפרט, שנמנעו או השתמטו מעינו של הפוקד. דוגמא אחת היא עדת “נטורי קרתא” בארץ. על-אף התועלת שמוסדות הרווחה למיניהם, כולל המוסד לביטוח לאומי, העניקו לחלק זה באוכלוסיה, בני עדה זו העדיפו שלא להתפקד בספירת אוכלוסין. הם הודיעו בצורה הפגנתית במפקד הראשון שנתקיים במדינת ישראל, כי הם ימנעו מלשתף פעולה. ברם לאחר מכן, הם בכל זאת התפקדו, בגלל משטר הקיצוב שהונהג אז בישראל, ובגלל וכתוצאה מן העובדה שהלידות נערכו בבתי חולים, ובשעת הלידה נרשמו פרטי הילוד וההורים. חשש אחר להימנעות מלהשתתף במפקדים ומרשם אוכלוסין היה החשש מהטלת מיסים או מחשש לגיוס לצבא.

        הפחד והחשש מפני מפקדים קיים בעם ישראל בקרב חלקים מסוימים, מזמן קדום ועד ימינו.

        מי שהיה גנז המדינה פאול אלסברג, ברשימה שפירסם בספרStudies on Palestine During the Ottoman Period בעריכת משה מעוז, ע’ 533, היפנה את תשומת לב החוקרים ל-463 ספרי הנפוס, כמקור לחקר ההיסטוריה של פלשתינה בשלטון העותומני. סקר ומדריך אחר על מפקדי האוכלוסין העותמנים בארץ ישראל בשנים 1918-1875 שכתובים בתורכית באותיות ערביות, נעשה ע”י יונתן פייגיס, בהוצאה לאור של ארכיון המדינה במדינת ישראל ב-1997. מדריך זה ציין שהמפקדים העותומנים וספרי הנפוס הם אחד המקורות ההיסטוריים החשובים ביותר בנושאי הדמוגרפיה והכלכלה, וכן להבנת מציאות החיים בארץ ישראל בתקופה הרלוונטית. הוא סקר 465 ספרים שכלולים בהם פרטים רבים על האוכלוסייה שישבה בארץ ישראל מאז 1875 ועד ראשית המנדט הבריטי. ספרי נפוס אלה פתוחים לעיון הציבור הרחב במיקרופילם, ואלה מכילים אינפורמציה עשירה ומדויקת ביותר.

2) ספרי נפוס

אלה, מלווים במקביל בספרי המוכתרים וברשימות הקונסולים, ורשימות ביה”ד השרעי בירושלים וכן של הכנסיות הנוצריות, מאפשרים לנו למצוא פרטים אישיים על תושבי הארץ ב-45 שנה שקדמו לממשלת המנדט.

        ספרי הנפוס (ספרי נפשות), העותומנים, שמספרם מגיע ל-463 ספרים, ושנמצאים בגנזך המדינה, מכילים רשימות נישואין, גירושין, שינויי כתובת, רשימות יוצאי צבא. יש בהם ידיעות על התושבים המקומיים, והזרים, וכתובותיהם בחו”ל, השתייכותם הדתית או העדתית והמוסדית. ספרים אלה מסודרים לפי מקומות, נפות, מחוזות, ערים, כפרים, פרברים והעדות למיניהם.בחלקם, ובמיוחד בירושלים, יש חלוקה לא רק להשתייכות דתית של יהודים אלא גם לאשכנזים ולספרדים, ולפעמים ההבחנה היא אף בין חסידים לבין פרושים.

        בספרי הנפוס מצויים מפקדים שנעשו בשנת 1884 (המפקד בירושלים נערך רק בעיר העתיקה, לרבות הר-ציון). רק התושבים המוסלמים המקומיים חולקו בו לפי רבעים. היהודים והנוצרים חולקו לעדות בלבד. מפקדים אחרים נעשו ע”י השלטון העותומני ב-1905, 1911, 1915. המפקד משנת 1915 נערך בעיר החדשה ובקרב יהודים בלבד, והוא קשור לקריאת המנהיגים היהודים להתעתמנות (התאזרחות עותומנית). המפקד הטוב מביניהם, אף על-פי שהוא היה חלקי, הוא זה משנת 1905, וזאת משום הכמות והחומר שהוא הכיל. משום טיבו, והדיוק שהושקע בו. ומשום שהוא הושלם במפקדים נוספים משנת 1911 ו-1912, ניתן להיעזר בו. ספרים אלה טובים במיוחד בכל הנוגע לדמוגרפיה ולכלכלה.

        קטלוג ספרי הנפוס הוא כדלקמן:

        101 ספרים מוקדמים, ובהם ספירת התושבים. אלה מכילים את הפרטים הבאים: שם העיר, הישוב, הכפר או הפרבר, הרובע, שם ראש המשפחה, מקצועו, הדת שאליה משתייך האיש, שנת הלידה וכן פרטי יתר בני המשפחה.

        225 ספרי יסוד, ובהם רשימות מלאות ביותר של טפסי המפקדים מאז 1905. כנראה שאלה הכילו העתקים של טפסים קודמים לספירה זו. הרשום נעשה בדף רחב, כדי להוסיף בשוליו פרטים על הילדים שנולדו, או שנוספו לאנשים שגרו באותה חצר, ע”י לידות או נשואים, וכן מקום להוספת חצרות או בתים שנבנו לאחר הספירה.

        38 ספרים מכילים פרטים על לידות, מות, נישואין וגירושין. ספרים אלה נערכו כרונולוגית, לפי התאריך בו נמסרו ההודעות במשרד הרישום בנפה, ולא בתאריך האירוע עצמו. הידיעות נמסרו לרוב ע”י המוכתר, שלא תמיד דווח על האירוע מיד לאחר המקרה. לפיכך, חסר כאן דיוק תאריך האירוע. בספר הלידות בדרך כלל מופיע רק שם המשפחה ולא שם הילוד.

        ספרים אחרים מכילים רשימת יוצאי צבא, רשימות הזרים וספרי המוכתרים שלא מולאו לפי טפסים של רשימות המפקדים.

3) מפקד תושבי ארץ ישראל היהודים, ובמיוחד של יהודי ירושלים

מפקד זה נערך ע”י ועד הסיוע האמריקאי במשרד בא”י של ההסתדרות הציונית החדשה. הוא נעשה בחדשים אדר – תמוז תרע”ו מרץ-יולי 1916.

        המפקד של בני הישוב בארץ ובירושלים נערך לצורך מנהלי של חלוקת העזרה שבאה בפרודוקטים ובכסף מארצות הברית במאי 1915. בירושלים נמנו אז כ-50 אלף נפש. (24,445 אשכנזים, 22,207 ספרדים ו-3,340 תימנים). ראה פרטים על המפקד והחלוקה בספרו של העתונאי אברהם אלמליח “ארץ ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם”, כרך שני, ע’ 166.

        בשווה מספרים אלה עם דברי ד. גורביץ שכתב כי במפקד זה מנתה האוכלוסייה היהודית בירושלים 26,605 איש. (ראה על כך בחוברת א’ – ספירת יהודי א”י ביהודה, שומרון והגליל, מאת ד. גורביץ, וכן The population of Jerusalem 1940, p.14).

        מפקד זה היה מעין מרשם התושבים היהודים בארץ, ובמיוחד בירושלים בשנת 1916, סיפר על כך שמואל מושיוף, [(מי שהיה מזכיר ועד הסיוע והחלוקה שבראשה עמד דוד ילין) בספרו ב”תוככי ירושלים” עמ’ 48-53].

        מחלקה לסטטיסטיקה ולאינפורמציה הוקמה ע”י ועד הצירים בינואר 1920 והיא המשיכה את עיבוד החומר הסטטיסטי והאינפורמטיבי שנמסר קודם לכן ע”י המשרד בא”י (ראה סקירת פעילות ועד הצירים לארץ ישראל – תרפ”א עמ’ 27).

4) מפקד האוכלוסין הראשון בתקופת המנדט הבריטי נתקיים ב-22/10/22. המפקד נערך למטרות סטטיסטיות של קבלת מידע כמותי כולל על גודל האוכלוסיה ותכונותיה השונות, ונמשך 6 ימים עד 28/10/22 והוא הקיף 757,206 תושבים. (ספירה זו תוקנה ע”י פרופ’ רוברטו באקי בסיפרה 763,600 נפש בספרו –  B. Bachi / The population of Israel Jerusalem 1977, p.366.).

        המתפקדים נפקדו, לפי התנאי שהועד הפועל הערבי, הציב לפני קיום המפקד, נמנו גם תושבי א”י ששהו ביום המפקד בחו”ל, סה”כ נמנו 757,182 נפש. 11% מבין הנפקדים, דהיינו 83,800 איש היו יהודים ואלה היוו 25% מתושבי הערים; ירושלים, טבריה, וצפת הם היוו את רוב האוכלוסייה בערים אלה.

        זה היה מפקד דה פקטו, שבו נעשתה ספירת כל האוכלוסייה הנוכחת, כולל אנשי צבא וגם נתיני ארצות נכריות, דהיינו כולל נתונים זרים עפ”י הקפיטולציות, מפקד זה היה תמציתי ופרימיטיבי, ועיקר מטרתו היתה לקבוע את ההרכב העדתי של תושבי א”י לקראת הבחירות למועצה המחוקקת.

        המפקד נערך כהכנה לקראת בחירות למועצה מחוקקת שהובטח להקימה לפי נציגות מתאימה ועפ”י חלוקה והשתייכות לעדות (ייצוג פרופורציונאלי). הרעיון להקים מועצה מחוקקת היה להקים מועצה לפי השיטה העותומנית, לפי ההשתייכות הדתית של הבוחרים, כל 200 בוחרים, זכרים בני 25 ומעלה אזרחי ארץ ישראל, יכלו לבחור לנבחר שני. למועצה היו צריכים להיבחר (8 מוסלמים, 2 נוצרים, 2 יהודים) יחד עם עוד 11 חברים מטעם הממשלה.

        הערבים החרימו את הבחירות למועצה המחוקקת בטענה שההצבעה בבחירות אלה תהיה הודאה והכרה בחוקת הארץ דהיינו המנדט, רעיון המועצה המחוקקת בוטל ע”י ממשלת המנדט ובמקומו הוחלט להקים מועצת ארץ ישראלית שחבריה יהיו ממונים ע”י הממשלה, והרכבה יהיה: הנציב העליון ועשרה פקידים ועוד 8 מוסלמים שני נוצרים ושני יהודים. לכשפורסם דבר המלך במועצתו הודיע הנציב העליון שהחברים המוסלמים התפטרו ולכן המועצה המחוקקת היתה גוף שבו שימשו רק פקידים בריטים.

        במפקד משנת 1922 הקהילה היהודית השתתפה, ואילו הערבים החרימו את כינון המועצה המחוקקת. ממשלת המנדט החליטה לפיכך לבטל את כינון המועצה המחוקקת.

        מפקד זה נערך תחת פיקוח של J. B. Baron, מי שהיה מנהל המכס והמסחר. זה ערך את הדו”ח שלו וכתב עליו דו”ח שפורסם בשם Palestine Report and General Abstract of the Census of 1922. Jerusalem 1923.

        מפקד זה היה, במידת מה, מבצע חפוז וללא הכנות יסודיות. (ראה ע. שמלץ / קתדרה 36 עמ’ 133).

5) מפקד אוכלוסין שני בא”י המנדטורית נערך ב-18/11/1931 במפקד זה נמנו בארץ 175,606 יהודים (כ-17% מכלל התושבים). סה”כ נמנו 1,035,154 נפשות; מהם 759,952 מוסלמים; 90,607 נוצרים; ו-9,589 אחרים.

        מקובל לחשוב שמפקד זה היה מהימן וללא טעויות או הטיות משמעותיות. מפקד זה נערך בפיקוחו של מי שהיה עוזר המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, C. Mills והדו”ח שלו היה:

Census of Palestine 1931, Population of Towns and Villages and Administration Areas, Jerusalem 1932 . ספירה זו נתאפשרה והצליחה לאחר שהנציב העליון פרסם הודעה רשמית שבאה להרגיע את האוכלוסייה, ובה הצהיר כי חל איסור להשתמש במידע שנרכש במפקד. הודעה מרגיעה זו באה לרגל העובדה שבאותה עת היו הרבה עולים או תושבים בלתי ליגליים באוכלוסייה היהודית והערבית.

איפה נמצאים הפנקסים וגיליונות המפקדים מ-1922 ומ-1931

ספריית המחלקה לסטטיסטיקה היתה, בזמן מלחמת העצמאות באזור הקרבות. היא הועברה למקום מבטחים בימי הקרבות תחת מטר יריות. העברה זו היתה בתקופה בה היה קשה מאוד למצוא מקום מתאים לספריה בירושלים.

        הרישומים והפנקסים משנת 1922 ומשנת 1931 נערמו בשקים ונראה שנזרקו לאחד החדרים של הספריה הנוכחית של לשכת הסטטיסטיקה, נראה שהם מונחים שם בלי סדר או שמירה, וספק אם ניתן להיעזר בהם או לעיין בהם.

6) מפקד הבוגרים היהודים של כנסת ישראל נעשה ע”י הישוב היהודי ב-12/9/39, היה זה מפקד אוכלוסים  יהודים – מתנדבים לשרות המולדת. והתפקדו בו 136,000 יהודים.

        רשימות מפקד זה נמצאות בארכיון הציוני המרכזי. המפקד מסומן ב J/4. המפקד של תושביה היהודים של ירושלים נערך לפי שכונות ורחובות שונים בירושלים.

        במקביל למפקד זה נמצאת רשימת הבוגרים המסומנת לפי אלף-בית, רשימת הבוגרים של כנסת ישראל בשנת 1942, מסומן ב-J1/2332 בארכיון הציוני.

        הישוב היהודי מנה אז 475,000 נפש.

        יהודי ירושלים מנו 75,150 + 5,700 אנשי אגודות ישראל. סה”כ 80,850 נפש שהם 61% מן האוכלוסייה הכללית בירושלים.

        במדינת ישראל נתקיימו מפקדים אחת ל-10 שנים בקרוב.

7) רישום מנהלי של אוכלוסיית מדינת ישראל משנת 1948 נערך ב-8/11/48. לצרכי הקמת מירשם תושבים. הוא נערך במצב של עוצר שנמשך 7 שעות. פוקדים עברו בבתים. רישום זה נערך בשיתוף עם הלשכה לסטטיסטיקה, והוא בא גם לצרכי קבלת מידע על אוכלוסיית ישראל והרכבה. תוצאת המפקד היתה 782,000 נפש (או – 716,678 לפי האנציקלופדיה העברית, כרך… עמ’ 689). 713 אלף יהודים ו-69 אלף ערבים.

        המפקד נערך עפ”י תקנות שעת חירום (רישום תושבים) תש”ח 1948. תקנות אלה הוחלפו בפקודת מרשם התושבים תש”ט 1949.

        המטרה לערוך מפקד זה היתה בעיקר לצורך הכנת רשימת הבוחרים לכנסת ישראל הראשונה, וכן להוצאת פנקסי זיהוי. הוא כלל פרטי שמות, משפחה ופרטי, פרטים על ההורים והילדים, תאריכי לידה, מקומה, המין, המצב המשפחתי, יום העליה וההתיישבות במקום המגורים, האזרחות, הלאום והדת, שפת הדיבור, ידיעת קרוא וכתוב, משלוח היד והמקצוע, כתובת המעון והעבודה, נישואין וגירושין, לידות, אימוץ, אפוטרופסות, יציאה משטח המדינה ומוות. לכל תושב שמלאו 16 שנה ניתנה תעודת זהות עם תמונה לזיהוי. ראה רישום התושבים 8/11/1948 כרך שני פרק ה’ שיצא ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

        נתוח העליה ההמונית לישראל בשנים 1953-1948, ממדיה והשפעותיה על אוכלוסיית ישראל – נעשה ע”י משה סיקרון בכתובותיו.

8) מפקד שני של אוכלוסין והדיור נערך ב-21/5/61

מפקד זה נערך עפ”י חוק מרשם האוכלוסין.

        במפקד זה נמנו 2,234,200 תושבים; מהם 1,981,700 יהודים ו-174,900 מוסלמים, 51,300 נוצרים, 26,340 דרוזים.

        מפקד זה התייחס לאוכלוסייה דה יורה והן לאוכלוסייה דה פקטו. נתוני המפקד שימשו גם לעדכון הכתובות של התושבים בכרטסת התושבים ע”י עריכת השוואה בין כרטסת המפקד לבין כרטסת התושבים. המפקד נעזר גם בכרטסת התושבים ע”י השלמה חלקים של אלה שלא נפקדו בעת המפקד ונמצאו בכרטסת התושבים.

        בתקנות בדבר קבלת פרטי רישום של נרשם מתשל”ה נקבע כי אדם שיש לו ענין לכאורה רשאי לקבל ידיעה על פרטי הרישום של נרשם בעניינים הבאים: שמות ההורים, מקום לידה, מצב משפחתי, מין, לאום, תאריך כניסה לישראל ומספר הזהות. וכן תעודת לידה, תמצית רישום ותעודת פטירה.

        בשני המפקדים נקבע כי הפרטים שבמפקד יהיו חסויים, פרט לשר הפנים, שר הבטחון, היועץ המשפטי, המפקח הכללי של המשטרה, ומי שביהמ”ש או ביה”ד הסמיכו ורושם הנישואין במגבלות שנקבעו שם.

        גליונות אינדיבידואלים של מפקד זה מצויים בגנזך המדינה.

9) מפקד שלישי נערך ב-22/5/1972

פה נמנו 3,225,000 נפש, מהם 2,752,700 יהודים; 472,300 לא יהודים.

 

10) מפקד רביעי נערך ב-4/6/83

במפקד זה נמנו 4,037,600 נפש; מהם 3,349,900 יהודים שהם 83%; 687,600 לא יהודים שהם 17%, ובירושלים 428,600 נפש שהם 10.6% מכלל האוכלוסייה.

11) מפקד חמישי נערך ב-5/11/95

במפקד זה נמנו 5,612,300 נפש; מהם 4,522,300 יהודים (שהם 80.6%), ו-1,090,000 לא יהודים (שהם 19.4%), סה”כ בירושלים 602,700; 420,900 יהודים (שהם 69.82%) ו-181,800 לא יהודים (שהם 30.2%).

12) מפקדי אוכלוסים בירושלים המזרחית נעשו בזמן שלטון הממלכה ההאשמית

אלה נעשו באוגוסט – ספטמבר 1952 וב-1961. במפקד מנובמבר 1961, נמנו בירושלים המזרחית, בגבולותיה דאז ותחת שלטון ירדן, 75,000 אנשים ומהם 54,081 מוסלמים, 10,795 נוצרים ו-981 קבוצת בני דתות אחרות, + 96 יהודים בשטח האוניברסיטה העברית (הכל כמובן במסגרת גיאוגרפית פוליטית כפי שהיתה אז).

        פרטים על מפקדים אלה ברשימתו של ע. שמלץ, “האוכלוסייה הערבית בירושלים מאז תקופת המנדט 1918 מ-1990” / “המזרח החדש” ל”ה תשנ”ב עמ’ 43-6.

13)   מפקד אוכלוסין ביהודה ושומרון, עזה וצפון סיני נערך ע”י הממשל הצבאי בספטמבר 1967 ונמנו בו ביו”ש 600,000 איש, ובחבל עזה וצפון סיני 38,000 איש. במזרח ירושלים נתפקדו אז 68,600 איש לא יהודים. המפקד נערך בהנהלת פרופ’ בקי, גב’ אבן טוב, ר. בר און, רוטר, וד”ר שמלץ.

במפקד בשטח המסופח לישראל העניקה ישראל מעמד של תושב קבע למי שעמד בשני התנאים הבאים:

  1. נוכחות פיזית בשטח המסופח בשעת המפקד.
  2. היה תושב בשטח.

במפקד זה נמנו ביו”ש 598,637 נפש, בצפון סיני 33,441, בעזה 356,261 נפש, וברמת הגולן 6,396, סה”כ 994,735 נפש.

        במפקד זה לא נמנו בין תושבי הקבע אנשי מזרח ירושלים אשר שהו זמנית מחוץ לשטח המסופח.

        במרץ 1968 החל הממשל הצבאי להנפיק ולחלק תעודות זהות באזור, וב-8/1/69 הונהגה חובה לגברים בלבד, מגיל 16 שנה ומעלה, לשאת תעודת זהות.

        פס”ד מנחה בנושא זה מפקדי אוכלוסין ניתן בבג”צ 282/88 פס”ד מב’ (2) 424, בעתירה שהגיש מוברק עווד נגד ראש ממשלת ישראל, היתה זו עתירה של מי שהתברר כי הוא הטיף לאינתיפאדה ולהתקוממות בלתי אלימה נגד מדינת ישראל.

14) מאגרי מידע

        חומר עזר מאפשר להצליב מידע ולקבל מידע נוסף על פרטים לא-חסויים שבמפקדים נמצא במאגרי מידע שונים. נבחן נושא זה עפ”י הוראות חוק של הגנת הפרטיות.

        ראינו כי החוקים שעל פיהם נערכו מפקדים ורישומי תושבים קבעו שהמידע בהם הוא חסוי. לכן עלינו לבדוק אם נוכל להיעזר במקורות מידע אחרים, והאם נוכל להצליב אינפורמציה שנמצאת בספרים שלה הפתוחים והנגישים לציבור החוקרים והמתעניינים.

        חומר עזר להצלבת מידע והשגת מידע נוסף נמצא במאגרי מידע / הגנת הפרטיות.

15)   חוק הגנת הפרטיות התשמ”א 1981. חוק זה חולל רפורמה, בנושא הסודיות. החוק קבע עילת נזיקין נוספת של פגיעה בפרטיות. הוא בא להסדיר את האיסור וההגבלה של שימוש במידע שנשאב ממאגר מידע שמקורו: בילוש, האזנת סתר, צילום, העתקת מכתב או כתב, שימוש בשם אדם וכינויו, תמונתו או קולו, הפרת חובת סודיות, שימוש בידיעה על עניינים פרטיים של אדם, פרסום או מסירתו של דבר שהושג בפגיעה בפרטיות, ופרסום של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.

        בחוק נקבע שרשם מאגרי מידע ינהל פנקס מאגרי מידע, וכל אדם זכאי לעיין בעצמו או ע”י בא כוחו שהרשהו בכתב או ע”י אפוטרופוסו במידע שעליו המוחזק במאגרי מידע.

        מידע או ידיעות נוספות ניתן לשאוב מגופים ציבוריים, במסגרת התנאים שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, אם המידע לא חסוי עפ”י חיקוק או עפ”י עקרונות של אתיקה מקצועית.

        להלן נסקור מקורות שהם פתוחים לכל ואין עליהם מגבלות.

16)

  • פנקס בוחרים לכנסת, לעיריות, למועצות מקומיות ולועדי קבילות.

פנקסים אלה מכילים מידע מצומצם ומוגבל לאלמנטים ולכישורים שנקבעו למתפקדים, כגון גיל, מגורים ואזרחות, ניתן להצליב המידע שבפנקסים אלה עפ”י מספרי תעודות זהות ו/או כתובות של מתפקדים.

17)

  • פנקסי רישום מקרקעין

המידע מצוי בפנקסים אלה הוא על זכויות קניין אדם במקרקעין, מידע זה מוגבל לרכוש מסוים או לאדם מסוים, בכל הנוגע למקרקעין, והמידע מתקבל מנסחי רישום מספרי מקרקעין, בהם מצוינים הגוש והחלקה ומתייחסים לאדם מסוים.

18)

  • מדריכי טלפון

ספרי הטלפון מכילים ידע על המנויים של טלפון, כתובותיהם, ומספרי הטלפון בהם ניתן להשיגם. יש ומתברר כי המידע על מנויי הטלפון ספציפיים הוא חסוי, ואז שמם אינו מצוי בספרי הטלפון.

19)

  • ספרי “מי ומי”

ספרים אלה מתפרסמים אחת לשנה יש באלה מידע מקורי, לרוב בדוק, על האיש ובני משפחתו ופועלו. המידע בספרים אלה מוגבל למי שהוא או המוציא לאור שלהם חושבים שהאיש הוא בעל מעמד או ייחוס, וכן למי שמעוניין להתבלט לעיני החברה. המידע המצוי בספרים אלה הוא אמין, לרוב, וההנחה היא שהוא נבדק ע”י בעל הדבר, לפעמים נמצא בהם גוזמה והתפארות עצמית מיותרת.

20) ספרי חברות הקדיש

ספרים אלה מוגבלים למידע על מי שלך לעולם האמת. ספרים של חברות ותיקות מכילים מידע מלפני כ-150 שנה. לפעמים הם כוללים מידע על קרובי משפחה וצאצאים וכתובותיהם של מי שטיפל בהבאתם לקבורה של הנעדרים.

21)

  • מידע בתקשורת

       זהו מידע שעיתונאים טרחו להביאו בדפוס או באמצעי תקשורת. מידע זה טעון בדיקה וביקורת לאמינותו. הוא מוגבל לרוב לסנסציות אישיות ולעניינים פוליטיים, או פליליים, או עניינים חריגים לענייני היום יום. המידע מתפרסם בדפוס ובאמצעי תקשורת. מידע זה הוא כלי עזר שניתן להצליבו עם מקורות אחרים.

22) הבאנו לעיל פרטי המפקדים שנערכו בארץ ישראל במאה העשרים. אך לא בדקנו האפשרות שלנו להשתמש במידע הבא ממאגרי מידע אלה. הצבענו לעיל כי חוקי המפקדים ומרשמי התושבים קובעים הגבלות מסוימות של חסיון על המידע שבהם, לפיכך נוכל להצליב ידיעות ממאגרי מידע אחרים.

23) חוק נוסף חופש המידע תשנ”ח 1998

מטרת חוק זה היא לעגן בחקיקה את הזכות לקבל מידע המצוי ברשות הציבור, במישור הממלכתי והמוניציפלי והתאגידים שבשליטתם. מידע זה כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב לגבי פעילותה ותחומי אחריותה של כל רשות, והסבר על תפקידיה וסמכויותיה, וכן קובע איסור על רשות ציבורית למסור מידע מסווג המפורט שם, הוא לא חל על הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת.

        חוק זה מסדיר חוקית את הגישה למידע שמצוי בידי רשויות ציבוריות וקבלת עותק ממנו בזכות שניתנת לכל אזרח ישראלי או תושב.

לסיכום נציין שחוקר גנאלוגיה יכול לאסוף מידע שהצטבר במפקדים למיניהם אם וכאשר יצביע על הסכמה בכתב של האיש שלגביו מתבקש המידע, או אם הוא קיבל המידע ממקור אחר.

ראה עוד:

  • Great Britain / Military Hand Book on Palestine, Cairo 1910.
  • Great Britain / Government of Palestine Village Statistics, 1938 Jerusalem 1938.
  • Great Britain / Government of Palestine Village Statistics, 1945 Jerusalem 1945.
  1. מפקד יהודי ארץ ישראל 1839 לפי כתב יד מונטיפיורי עם מבוא מאת הדסה אסולין.
  2. מפקדי האוכלוסין העותמניים בארץ ישראל 1875 – 1918 עם מבוא מאת יונתן פגיס.