משפחת עבאדי ועליית יהודי סוריה לישראל

דומה שההיסטוריוגרפיה היהודית קיפחה את השבט הספרדי, בכך שריכזה אלומותיה ותאוריה על יהודי  אירופה, וזנחה בכך את העולם היהודי של ארצות ערב, וזה של האימפריה העותומנית.

במחקרנו זה נעסוק במשפחה יהודית טיפוסית שחיה עד שנות ה-80 של המאה ה-19 בעיר חלב הידועה גם בשם ארם צובא ואחר עברה לדמשק, היושבת על רמה בגובה 650-750 מטר מעל פני הים, בתוך נווה מדבר גדול. זהו אגן ירוק שמגדלים בו עצי פרי, ירקות ותבואות.

דמשק במאה ה-19 היתה תחת השלטון העותומני. אולם ב-1832 נכבשה ע”י איברהים פשה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים. ב-1840 נאלצו המצרים לפנות את דמשק בלחץ המעצמות האירופיות, והעיר חזרה לשלטון העותומני.

בתקופת השלטון העותומני אירעה בדמשק עלילת הדם המפורסמת מ-1840. היה זה כאשר, בפברואר 1840, נעלם באופן מסתורי ראש המנזר הפרנציסקני שבמקום. מיד נפוצה שמועה שהוא נרצח ע”י היהודים למטרה דתית, כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות לפסח. עלילה זו הסעירה את הרוחות ופגעה ביהודי דמשק, ועוררה סערת רוחות בעולם היהודי. אדולף כרמיה ומשה מונטיפיורי שינסו מותניים ועשו מאמצים דיפלומטיים ואחרים כדי לבטל את עלילת הדם ולשחרר את מנהיגי היהודים שנזרקו לכלא בדמשק. רק לאחר התערבות של כרמיה, המדינאי הצרפתי היהודי, ומשה מונטיפיורי, הבנקאי היהודי וראש העיר לונדון, וכן לחץ המדינות האירופיות, הושג פירמן מן הסולטן התורקי, עבדול מג’יד, שהכריז כי עלילת הדם היא עלילת כזב וציווה לשחרר האסירים (ראה א.י. ברור “יהודי דמשק אחרי העלילה בשנת 1840” – “ציון יא 83).

בכל תקופת השלטון העותומאני, דמשק הייתה עיר רדומה, אם כי מסגדים רבים נבנו בה. איברהים פשה דאג לפיתוח המסחר והתעשייה בדמשק. מירדת פשה, מחבר החוקה הטורקית הראשונה, שמשל בדמשק ב – 1878, עשה בשטח החינוך וגם תיקן את הרחובות והשוק.

עלילת הדם בדמשק הסבה תשומת לב היהודים במערב לגורל אחיהם היהודים במזרח.

בנימין השני, שביקר בדמשק ב–1848, העריך את מספר היהודים ב- 4000 נפש.

ל.א פראנקל העריך אותם ב – 1856/7 ב- 5000 נפש.

בשנת 1871 היו בה 6000 איש יהודים.

המתיחות בין יהודים לנוצרים ניכרה ב-1860, כשהנוצרים הפיצו שמועה שהיהודים התנכלו לרכושם והביאו לפרעות של מוסלמים.

בפסח 1871 הייתה בדמשק עלילת דם שניה.

משנות ה–70 של המאה ה–19 ואילך קהילה היהודית בדמשק החלה הצטמקות מתמדת. היהודים נפגעו במשבר המשק של הקיסרות העותומאנית שנוצר בייחוד מן התחרות בסחורות אירופאיות ובתעשיית האריגים. מספר הסוחרים היהודים הלך ופחת והצטמק. בידי היהודים נותר המסחר הזעיר בלבד, ורבים מהם הפכו לרוכלים שסובבים בין הכפרים ובין הבדואים.

בין בעלי המלאכה היו יהודים רבים אך כמה מלאכות חשובות, כגון: אריגה, טוויה וצביעה, ופיתוח נחושת, נשמטו בהדרגה מידי היהודים. רוב אוכלוסיית היהודים חי חיי עניות מנוונת. הרמה התרבותית ירדה וכן אבדו ערכי המסורת ופשט גם ניוון מוסרי בחוגים מסוימים.

אפרים ניימארק, שבקר בדמשק בתחילת שנת תרמ”ד (1884), מתאר (ב”האסיף, כרך ה’, עמ’ 39), את הירידה של העשירים לשעבר שלחמו מלחמת קיום כבדה להביא טרף לביתם. הסיבה העיקרית לירידה הכלכלית של דמשק הייתה פתיחת תעלת סואץ וירידת הערך של ניירות הערך הממשלתיים. יהודי דמשק פסקו לקבל את המשלוחים מבגדד על גבי אלפי גמלים. בדמשק נשארו בעיקר הנחשלים. בעלי מרץ ויוזמה נדדו לביירות ולאלכסנדריה ולמדינות ים רחוקות.

במשך המאה ה- 19 הנהגת הקהילה בדמשק הייתה נתונה בידי עשירייה ולא בידי ועד נבחר.

ב- 1880 נפתח בדמשק בית הספר לבנים מטעם “כל ישראל חברים” “אליאנס” וב – 1883 נפתח בית הספר לבנות.

על אף חידוש חיי התרבות והחינוך של היהודים בארצות האסלאם (באסיה ובמגרב שבאפריקה), ועל אף שגדלה בה שכבה דקה של יהודים אמידים, סוחרים, בנקאים, עורכי דין ורופאים בארצות אלה, הייתה זו תקופה של שקיעה וניוון לעומת תקופת ההשכלה והספרות, הרבנית והחילונית, שהתפתחה במקביל באירופה.

בתקופה זו ניכרת תנועת הגירה במימדים צנועים בקרב יהודי המזרח. חלק מהם פנה לאמריקה הצפונית וחלק אחר פנה לארצות המזרח הרחוק, ומיעוט מהם עלה לארץ ישראל.

את מצבה של דמשק היהודית לפני מלחמת העולם הראשונה תאר אברהם אלמליח ב”הפועל הצעיר” כרך ה’ חלקים ח’ – יב’.

על רקע היסטורי זה פוגשים אנו את משפחת עבאדי, שעלתה מחלב (ארם צובא) ודמשק לירושלים בשנת 1883. משפחה זו הכתה שורשים בארץ ישראל. תולדות משפחה זו שזורים בחיי הישוב היהודי בארץ ישראל מאז שלהי השלטון העותומאני, המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, וכוללים את סיפור ההשתלבות, העשייה והפתוח בתחומי הרוח, המעשה והיצירה. תולדות משפחה זו משמשים מודל בזעיר אנפין של ההתיישבות בישראל במאה וחמישים השנים האחרונות.

זקן המשפחה, יצחק עבאדי, אשתו – שרה, וארבעת בניו ובנותיו: 1) בוליסה 2) אברהם 3) משה 4) סלחה, עלו לירושלים והתיישבו בה.

עלית המשפחה נבעה מכוח התחייה הלאומית ומן ההכרה ברעיון ההתיישבות בארץ ישראל שהטיפו לו רבי יהודה ביבס, מקורפו, ולאחריו תלמידו ר’ יהודה אלקלעי, בימים שלפני הקמת התנועה הציונית המודרנית, בהנהגתו של הוגה הרעיון ואבי התנועה – תאודור (בנימין זאב) הרצל.

יצחק עבאדי שכינויו היה דהב, אבי המשפחה, החלוץ ההולך לפני המחנה, היה נשוי לשרה. הוא נטש את עיר מולדתו חלב (ארם צובא) בה כיהן כרב, עבר לדמשק ומשם עלה לירושלים.

בהגיעו לירושלים היו בה אותו זמן כ – 12,000 איש, מהם 3,000 יהודים. הוא התיישב בירושלים ב-1887/8 עם משפחתו, והשתתף בפרי עיטו ובחידושי תורה בקובץ “המאסף”  שהוצא לאור ע”י ר’ ב’צ קואינקה (ראה “המאסף” שנה ב’ תרנ’ז 1897 ס’.ה’.). בתחילה גר בעיר העתיקה ולאחר מכן בשכונת אבן ישראל. אחר כך עבר לגור בשכונת נחלת ציון.

צאצאיו:

  1. בוליסה, נישאה ליהודי מחלב בשם דואר והשאירה אחריה בן בשם דוד עבאדי.
  2. אברהם יצחק, יליד חלב 1870, בן מלכה. התחתן בסוכות תרמ”ח 1887 (נפטר בי”א בתמוז תרע”ו 1916), מת בזמן מלחמת העולם הראשונה מטיפוס הבהרות (ראה עליו בעיתון החרות מט’ז תמוז תרע”ו). באותו חודש נפטרו 138 יהודים במגפת הכולירה. הוא היה סוחר ידוע בירושלים. קנה בית למגורי משפחתו ב-1906 בנחלת ציון בירושלים. עדין נפש שידו הייתה פתוחה לצדקה. חנך את בניו ברוח דתית לאומית. היה מחובשי בית המדרש ומוקירי תלמידי חכמים ולומדי התורה. בזמן מלחמת העולם הראשונה פרש חסותו על חניכי בית היתומים הספרדי, ועזר להם מכספיו ומתרומות שאסף מאחרים, להמציא להם בגד ללבוש ולחם לאכול. בחג הפסח כינס לביתו יתומים והשתדל שבעלי בתים אחרים יקבלו אצלם את שאר החניכים. היה איש צנוע, תמים. הצרות שבאו עליו בשנותיו האחרונות דיכאו אותו. בשנה אחת, נפטרו אשתו- סולטנה (בט”ו חשון תרע”א) וכן בנו הצעיר שנקטף בצעירותו. אשתו- סולטנה- הייתה ממשפחת רבנים. משפחת מזרחי, אחיה אלעזר היה ספרא דדיינא בביה”ד הרבני הספרדי והחזיק ישיבה בביתו. הוא היה נציג וממונה מטעם “פקידים ואמרכלים” מאמסטרדם על החלוקה לקהילה הספרדית בירושלים. הוא נפטר בכ”ז כסלו תרס”ז- 1906 (עליו ועל סכסוך השכנים שלו עם יחיאל רויטמן ראה בספר “פרי הארץ” כרך ג’; וכן בגאון- יהודי המזרח ע’ 393). היה סופר ביה”ד, גבאי קופת מזון ותמחוי, וגבאי וחזן ק”ק ריב”ז.

          אחרי מות סולטנה הנ”ל, בל’ אב תרע”א (1911), אברהם נשא לאשה את שמחה עזריאל, אחות הרב רפאל עזריאל, מי שהיה חתנו של הרב יעקב מאיר, ומי שברבות הימים נבחר לראשון לציון.

  1. משה, נולד בכ”ו טבת תרנ”ג 1883, נפטר בח’ באב תרצ”ז- 1937 בתל אביב. הוא היה סוחר הגון בכלי בית וכלי מטבח. בתחילה עבד בעיר העתיקה בירושלים. בתחילה גר בעיר העתיקה ואח”כ עבר לגור בנחלת ציון, בבית שהוא ואחיו אברהם רכשו יחד. אח”כ עבר ליפו ומשם לתל אביב. הוא עסק ביבוא והרבה לנסוע לחו”ל להזמנת סחורה בבתי החרושת, וחרט שמו ופעולותיו בתולדות ירושלים ויפו. כל אחד מבני משפחתו קיבל כוסות לשתייה שעליהן חרוט ומצויר שמו.

       הוא הקים משפחה לתפארת.

       נשא לאישה את (בוקס) מלכה בכורה, בת אחיו אברהם, שנולדה בטו’ כסליו תרמ”ט 1888               היא האריכה ימים בצלילות הדעת עד ערוב ימיה ונפטרה ב-ו’ טבת              תשמ”ג 22.12.1983.

       על אף שהתחתנה בצעירותה, בגיל 14, היא הייתה שותפה פעילה בעסק בעלה והייתה          מלאת שמחת חיים. הייתה לה חכמת חיים, ובפיה היו פתגמים, משלים ואימרות        כנף שהייתה מעלה אותם בחן בלדינו מתובלת בערבית.

  1. סלחה, נישאה ליעקב לניאדו, יהודי מסוריה שגר ביפו. השאירה אחריה 5 ילדים: 1) אסתר מוטרו ילידת 1880 2) מלכה לניאדו 3) יפה לניאדו 4) מזל לניאדו 5) אליהו לניאדו.
  2. אברהם השאיר את הצאצאים הבאים:
  • בוקס-מלכה-בכורה- שנולדה בירושלים בט”ו כסלו תרמ”ט- 1888. התחתנה ב-ו’ אלול תרס”ג 1903 עם דודה משה. היא התאלמנה ב-1937 וטיפלה לבדה בעסק במסחר ובגידול בניה ובנותיה. נפטרה ב-ו’ טבת תשמ”ג- 22.12.83. ואלה צאצאיהם:
    1. יצחק משה שנולד בד’ סוכות, י”ט תשרי תרס”ה-1904, נישא לאסתר חנוך ונפטר בירושלים ביום כ”ז טבת תשמ”ה-1986. ילדיהם:
      • אילנה, ילידת 2/2/1947.
      • שרה פנסו, ילידת 16/10/48.
      • משה, יליד 8/7/1951.
    2. שרה שנולדה ב-4 בספטמבר 1913, ונפטרה בניו ג’רזי באוגוסט 1987. נישאה ביולי 1933 למיכאל ארצי (אבוטבול) סוחר מירושלים, שנפטר   בי”א תשרי תשנ”ד  בניו ג’רסי 1993. צאצאיהם:
  1. יהודית טורצקי, 22 יוני 1934, כיום בניו ג’רזי בארה”ב. ילדיה: אלי, ארז, אופיר וליאור.
  2. דני ארצי, יליד 20 יולי 1935. בוגר תחכמוני ירושלים. נשוי לג’ודי לבית גולינסקי ילידת 22/10/1961. היה בעל מפעל בניו ג’רזי, וכיום גמלאי. ילדיהם: ג’פרי – רוני, יליד 11.12.1964, סטיבן עוז יליד 26.12.1969 וריצ’ארד 25.12.1973
  3. משה ארצי, יליד 21 נובמבר 1943, הנדסאי ובעל עסקים בניו ג’רזי. נשוי לציפי, וצאצאיו הם: סיגלית ילידת 29.4.1969, רוני יליד 23.6.1970, סטפני–חגית ילידת 15.10.1975.
    1. רחל נולדה בירושלים 5.8.1915 ונישאה לפיליפ קליסקי יליד לונדון, עיתונאי וסופר. היה פקיד בכיר במע”ץ במנדט, וניהל את משרד הרישוי, עד לסיום המנדט הבריטי. עבר עם משפחתו לניו יורק ושם נפטר. רחל,           נפטרה בניו יורק ואחריה נפטר בעלה פיליפ. צאצאיהם:
  4. נעמי ג’ונס, ילידת ירושלים וכיום בניו יורק, מזכירה במשרד עו”ד ונוטריון. אלמנה. .
  5. רותי מרקו, ילידת לונדון. מרפאה בדיבור.
  6. מוריס, יליד ירושלים 1943, מוסמך לארכיאולוגיה, עסק בבניין וכיום בעל מאפיה אזורית בקליפורניה.
    1. רבקה, נולדה בירושלים באוגוסט 1917, נישאה לשמעיה כספי (מקודם פדידה) (נפטר לפני 25 שנה בתל אביב). צאצאיהם:
  7. מאיר, יליד 29.8.42, ניהל סוכנות נסיעות “נתור” ואחר כך ניהל משרד נסיעות בניו יורק. גרוש עם 3 צאצאים.
  8. משה, יליד 12.8.1946 היה תת ניצב במשטרת ישראל, משפטן בחב’ ביטוח מגדל. נשוי לחנה ולהם 3 צאצאים: תובל, מיכל, מואה.
  9. רוני, יליד 14.11.52, קבלן שיפוצים בקליפורניה, לוס אנג’לס.
    1. עליזה ילידת ירושלים ב–26.05.1922 נישאה ליהושע (סלבו) בצראווי (בר-צבי) שנפטר ב-25.06.88. צאצאיהם:
  • ורדה גלעד – חיה בניו יורק שבארה”ב, פסיכולוגית ילידת 27.07.50, נשואה לעמוס- איש עסקים.
    • אייל
    • איתי
    • טום
    • לין
  • יוסף בר צבי – יליד 20.4.1954, סא”ל בגמלאות. מנהל עסק לתשתיות תקשורת. גר בגני תקווה עם בת זוג- נורית לובינסקי ולו 3 בנות מנישואיו הראשונים עם שרון ברייטל:
    • שירי פישר- בר צבי- ילידת 09.08.80, מנהלת פרסום ביבואנית הרכב כלמוביל, נשואה לצביקה פישר- מהנדס בחברת אלקטרה. גרים בכפר סבא והורים לאורי, יליד 20.09.09.
    • קארין שקד- בר צבי- ילידת 29.12.82, גננת לגיל הרך, נשואה לרועי שקד, סמנכ”ל בחברת הביטוח הראל. גרים בפתח תקווה והורים לשירה, ילידת 25.06.09.
    • דורין בר צבי- ילידת 17.09.89, סטודנטית לחשבונאות באוניברסיטת הר הצופים בירושלים.
  • משה בר צבי – יליד 2.12.1958, בעל חברה לשיווק בינלאומי. נשוי לאירית קלאי, בעלת חברה לאירועים, גרים בתל אביב. ילדיהם:
    • עדי בר צבי- ילידת 20.01.87. בעבר סרן בחיל האוויר וכיום עובדת במחלקת החדשות של כערוץ 2 וסטודנטית לתקשורת.
    • אורי בר צבי- יליד 08.12.91, מדריך כושר בצה”ל.
      1. רפאל מנחם – יליד 27.7.1924, סוכן נסיעות, גר בניו יורק, נשוי ללינדה קופלוף. צאצאיהם: 1) משה יליד 8.11.1976. 2) מזל מלכה ילידת    4.1973
      2. אליעזר– יליד 3.6.1926, עסק במסחר בפריז ונפטר בנתניה. נשוי למרים לבית סבן וצאצאו הוא משה.
    • שלמה, יליד ירושלים בכ”ב חשון תרנ”א 1890. נפטר במצרים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
    • משה, יליד ירושלים בכ’ טבת תרנ”ג 1893, נפטר בקליבלנד שבארה”ב. עקבותיו נעלמו לפני מלחמת העולם הראשונה. רק בעקבות פתיחת מזלות וקריאת כף יד של           צועניות בירושלים, וחיפושי אחיו, יצחק, בחליפת מכתבים עם שלטונות ההגירה    בארצות הברית, חודש הקשר עימו. אשתו פרנסיס. צאצאיהם: 1) קרל 2) אלברט.
    • יצחק אברהם, נולד בכ”ט תשרי תרב”ח 1898, נפטר ב–22.12.1969 י”ג טבת תש”ל.

   למד בת”ת של הספרדים, תלמיד מצטיין בבי”ס למל, “העזרה” ובימ”ד למורים. התייתם בצעירותו. סיים לימודיו בתרע”ד. בתחילה היה מורה, אחר כך עיתונאי. יחד עם חבריו: איתמר בן אב”י, אברהם אלמליח ודוד סיטון ייסדו את חב’ “הסולל” וערכו את היומון “דואר היום”. היה עיתונאי ובלשן. רשימותיו פורסמו בארץ ובתפוצות, ב”דאר היום”, “הארץ”, “הבקר”, “פלשטין וויקלי”, “בריד אל יום”, ובעתונות חו”ל בארצות הברית ובאנגליה. עם הקמת המנדט הבריטי הצטרף למזכירות הרא שית, והיה המתרגם בועדות חקירה ממשלתיות בתקופת המנדט. בחדרו במזכירות הראשית המנדטורית ישב חאג’ אמין של חוסייני, מי שהיה אחר כך המופתי הירושלמי, שונא ישראל ומוסלמי קיצוני שגרם למאורעות ב-1929 ובשנים 1936-1939. היה נשוי למילדרד, בת ירחמיאל יוסף, ממונטריאול קנדה (אחותו של דר’ ברנרד ג’וזף- (דב יוסף), מי שלימים שימש מושל ירושלים ושר המשפטים בישראל). מילדרד נפטרה בא’ אלול תש”י. הקימו יחד בית ועד חכמים ובית פתוח לאנשי רוח ומעשה לחברה הגבוהה בישראל, שכללה שכבות שונות של היישוב. היה המתרגם הראשי בממשלת מנדט. בין חבריו נמנו סופרים, פרופ’ יואל רבלין, דב קמחי, הפקידות הבכירה הראשית של ממשלת המנדט, יהודים, ערבים ונוצרים. התפטר ב–1944, כתב את “בינינו לבין האנגלים”. התפרסם בתרגומיו הקלאסיים “ספר השימוש של ארץ ישראל” מאת לוק וקיטרוש1924; “זכרונות” ר. סטורס, מי שהיה המושל של ירושלים בתחילת המנדט, “יומן ארץ ישראל” של קולונל קיש, וכן פרשת השליחות של הועדה האנגלו אמריקאית מאת ברטלי קראם בירושלים 1947. “הדרמה כפי שראיתיה במו עיני”- מאת גרסיה גרנדוס ירושלים 1949. ערך ספרים רבים, השתתף ב”אוצר לשון המקרא”. יצחק עבאדי היה מועמד לבחירה כנשיא המדינה בשנות ה–60.

יצחק חי משלהי השלטון העותומאני, תקופת המנדט ואחר כך במדינת ישראל. יצחק הוא סמל לאוטודידקט שהגיע לתפקידים רבי מעלה בשלטון המנדטורי. הוא פילס דרכים והשאיר טביעת אצבעות בתחומי הספרות והרוח. בחייו חל גידול האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל מ-56,000 איש בסיום מלחמת העולם הראשונה ל-650,000 איש.

ראה עליו בספר “ירושלים ואנשים חיים בה” מאת א. אלחנני ע’ 273; תדהר חלק ג’ ע’ 1294 י’ט; 5716 וכן ב – UNIVERSAL JEWISH ENCYCLOPEDIA N.Y. 1939-1948. צאצאיו:

  1. כרמל ילידת 29.8.1924 כתבה ספר על אמנות הראי הדיברה השניה בעשרת הדיברות: THE SECOND COMMANDMENT AND ITS        INTERPRETATION IN THE ART OF ANCIENT ISRAEL              1973. הייתה נשואה לד”ר עדיה קוניקוב מנהל בכיר בקק”ל, בנקאי,   איש עסקים וכספים שכתב ספר על הקטקומבות ברומא וכן על               כלכלה בממלכת ירדן ב1946. נפטר ב-12.09.2004. צאצאיהם:
    • נורית, בתו מנישואים קודמים, ילידת 2.10.1941, יועצת אמנות.
    • דני, יליד 7.1.1947, ארכיטקט .
    • רוני-יעל, ילידת 7.1.1949, פסיכולוגית.
  2. מרים, ילידת 23.09.1929 נישאה לאליאסף (טבוליצקי-תובל), נפטר ב- 20/1/2001 והיה איש עסקים וקבלן בניין. צאצאיהם:
    • דורון, יליד 24.9.1950, מוסמך לניהול בתי מלון. חי בארה”ב ועוסק בתרגומים.
    • דפנה, ילידת 16.4.1956. נפטרה ב-2.2.1996 בירושלים, אסיסטנטית ומומחית לרפואת מחלת הסוכרת והפסיכותרפיה.
  3. אריאל, יליד 3.5.1934 כיום גר בקרקס ונזואלה, לאחר שסיים לימודיו במשפטים בירושלים עסק בעסקים בינלאומיים. צאצאיו:
    • שרון, ילידת 22.11.1966
    • טלי, ילידת 15.7.1969
    • אלונה, ילידת 22.11.1970
  • מזל טוב, נולדה בירושלים ב-ו’ אב תר”ס 1900 ונפטרה בי’ אדר א’ תשכ”ז 20/02/1967. התחתנה בכ’ג אב תר”פ (28.7.1920) עם אליהו מזרחי יליד 1894, בנו של ר’ שמואל מזרחי (נפטר בכ”ז תשרי תרע”ט 1918), נכד הרב אלעזר מזרחי. אשה יפה וטובת לב שגידלה משפחתה באהבה ובצניעות, בשכונת אהל משה, בירושלים. בעלה אליהו, נפטר בכב’ אלול תשכ’ט. השאירה אחריה צאצאים. את:
    1. שמחה, ילידת 13.9.1921 נפטרה ב–ו’ אדר תשנ”ו, נישאה ליוסף חזות (לשעבר מהנדס חשמל במע’ץ ירושלים) נפטר בז’ טבת תשנ”ט.               צאצאיהם:
      • אריאל, מהנדס מכונות, יליד 17.9.1948. נישא לתמר יעקובי ילידת 16.10.1953. צאצאיהם: 1) אמרי יליד 1981 2)          יפעת ויעלה ילידות 25.4.1983.
      • נורית, ילידת 7.4.1950, מטאורולוגית נפטרה ב 8.9.1988, כ”ו אלול תרמ”ח.
      • אילן – יליד 31.1.1953, ד”ר פילולוגיה נשוי לאולגה וחי בחיפה.
    2. שמואל משה (מזרחי) שמיר, יליד 1.5.1923, ט”ו אייר תרפ”ג, עו”ד. נשוי למרתה זיונץ, לשעבר יועצת ליו”ר הכנסת. צאצאיהם:
      • אירית, מזכירה במשרד עו”ד, ילידת 2.9.1955
      • יעל דונר, בוגרת אקדמיה למוסיקה ועובדת סוציאלית, ילידת 7.1961. נשואה ליוסף דונר עו”ד וכיום מנהל חברה        בירושלים. צאצאיהם: 1) יעקוב (קובי) יליד 27.9.1988 2) מאיה   ילידת 15.7.1990 3) גילי ילידת 1.9.1997.
      • צבי-אליהו בוגר כלכלה ומנהל עסקים וכן בוגר הפקולטה למשפטים, עו”ד. יליד 21.7.1967. נשוי לכלנית (לבית למדן)     לידת 4.8.1966 פקידה בכירה במשרד התרבות. צאצאיהם: 1) תמר ילידת 5.1.1995 2) גיא שמואל יליד 8.1999 3) ליה            ילידת 11.11.2004.
    3. שולמית, ילידת 4.9.1927, נישאה לניסים יעיש, ששימש בתפקידים דיפלומטיים שונים במשרד החוץ), נפטר 21.8.2010. הייתה חברה        בהנהלת ויצ”ו העולמית, וחברת דירקטריון קק”ל. צאצאיהם:
      • אביטל, מהנדס אלקטרוניקה, יליד 28.11.1951, נשוי לפנינה שולמן. צאצאיהם: 1) נועם, מוזיקאי, יליד 1981 2) אלון יליד
      • אמנון, יליד 18.6.1954, טרפיסט ומומחה ברפואה סינית, נשוי לענת מוזס.
      • מיכאל, יליד 17.5.1957. בוגר המכללה לאומנות, עבד במשרד ראש הממשלה וכיום בעל חברת קייטרינג. צאצאיו: 1) ליאור        ילידת 31.9.1988 2) נמרוד יליד 1990.
    4. רפאל אפרים (מזרחי-שמיר), יליד 21.7.1929, י’ב תמוז תרפ”ט, עו”ד, נשוי לורדה שוחמי (שוכמן), שהייתה מורה וכיום גמלאית. חיברה ספר          על ירושלים בתש”ח. צאצאיהם:
      • רוני, יליד 29.11.1953, פרופסור באוניברסיטת תל אביב.
      • דפנה ערן, ילידת 10.8.1955, פסיכולוגית.
      • גדית, ילידת 22.2.1970, עובדת סוציאלית.
    5. אביבה ילידת 10.4.1934, בוגרת סמינר למורות מורה ומפקחת מטעם משרד החינוך נשואה ליואל שר, יליד פריז 25.1.1933, שרת משרד החוץ, בתפקידים דיפלומטיים שונים בארץ ובחו”ל, כסגן המנהל הכללי של משרד החוץ, כשגריר באירופה, אפריקה ואסיה וכיום גמלאים. צאצאיהם:
      • גלעד, יליד 2.6.1953, עו”ד, לשעבר היה ראש לשכת ראש הממשלה בישראל, וריכז את המו”מ ביו ישראל לבין מנהיגי      ערב ויו”ש. נשוי    לרות לבית קפלנסקי. צאצאיהם: 1) גיא יליד             10.1984, 2) נטע ילידת 28.10.1986 3) כרמל יליד 11.6.1988      4) מאיה ילידת 26.10.1992.
      • אייל, יליד 4.11.1957, תסריטאי ומנהל האגף לתרבות בקרן ירושלים, נשוי לקלייר וצאצאיהם: 1) זואי דניאלה ילידת              4.1995, 2) תיאו גבריאל יליד 18.8.1997 3) רמי ליאור יליד      13.8.2002.
      • נוגה, ילידת פריז 20.5.1966, פקידה בכירה במשרד התיירות. נשואה לדוד גרקו. צאצאיהם: 1)עילי יליד 13.6.1993, 2) אלה       ילידת 15.2.1996.
    6. חמדה, ילידת 4.8.1940, הייתה מנהלת לשכת מנכ”ל בנק טפחות וכיום גמלאית נשואה לשלמה ברקן, מי שהיה סגן המנהל הכללי של המכס בישראל, כיום גמלאי. צאצאיהם:
      • דלית, ילידת 19.10.1963, בוגרת האוניברסיטה. תולדות האומנות ויחסים בין לאומיים, דוברת מכון היצוא. נשואה לבועז ירדני. ילדיהם: תמיר 25.9.95, הילה 1.9.98.
      • ניר, יליד 5.7.1967, טייס מצטיין, אלוף משנה בחיל האוויר.מפקד כנף 1, תואר שני באוניברסיטת NDU וושינגטון, נשוי ללירון. ילדיהם – יובל 25.6.1994, מאיה 20.5.1997, עידו 8.10.98.
  • יוסף נסים עבאדי יליד כ”ה כסלו תרס’ג 9.12.1902. נפטר בארה”ב בפיטסבורג. אשתו הראשונה ריאה, מתה צעירה. אחריה התחתן עם מרים פרנק. עסק במסחר ובקבלנות בניין. צאצאיו מאשתו הראשונה:
    1. ארלין ילידת 1930 חיה כיום ביוסטון טקסס. בעלה סוחר במכוניות.
    2. עמי, עורך ומפיק תוכניות טלוויזיה, גר בדנבר קולורדו.
  • רחל שרה נולדה בירושלים י”ז באלול תרס’ד 1905. ונפטרה ב- 8.1.1999. היא נישאה ב-15.7.1927 לד”ר יעקב לוסטיג, הרנטגנולוג הראשון בירושלים, יליד קולומאה פולין. למד רפואה בוינה. הגיע לארץ ישראל ב-1925 ופתח קליניקה לרנטגן בירושלים ב-1928 ובין לקוחותיו היו יהודים, ערבים ונוצרים, וכן משפחת המלך עבדאללה מירדן, וראשי השלטון המנדטורי. חבריו היו אנשי רוח וחכמי הרפואה. נפטר בח’ אדר תשמ”א 14.3.1981. רחל הייתה אחות סוציאלית ב”הדסה”, פעילה בתנועת הצופים, בועד למען החייל, בקליטת עלייה ומועדוני קשישים. קיבלה אות יקיר ירושלים ב-18.4.1979. צאצאיהם:
    1. שמעון ירון, יליד 9.4.1929, מהנדס גשרים ובניינים, נשוי לג’ואן (לבית סטרן) ילידת 8.8.1935. צאצאיהם:
      • יונתן יליד 27.6.1963.
      • דניאלה ילידת 3.12.1965, נשואה למיכאל צולר יליד 1.8.1955 ולהם בת אלכסנדרה, ילידת 25.1.2002.
    2. ירדנה, ילידת 29.8.1933, נישאה למאיר בר-אוריון ב-1963 (יליד 1929), ששירת במערכות הביטחון. עבדה 27 שנים באוניברסיטה בתל אביב      בתכנית לימוד עיתונות. צאצאיהם:
      • רונית ילידת 1956.
      • דליה ילידת 1964, נשואה לאורי רוזנברגר ולהם הילדים מתן יליד 13/11/93, יאיר יליד 8/12/96 ואלון יליד  21/11/2001.
    3. רות ירון, ילידת 19.3.1936, סוכנת נסיעות. נפטרה בירושלים, ב-16.8.2010.

המשפחה השתלבה בחיי ירושלים, בתחומים שונים, מאז ראשית המנדאט הבריטי ועד ימיינו. זוהי משפחה טיפוסית למעמד הבינוני האקדמי והמעשי בישראל.