עוטף ירושלים- חומת מגן חמישית לירושלים

היסטוריונים וארכיאולוגים מצביעים בירושלים על שלוש חומות שנבנו בתקופה העתיקה, ואחת בימי בימי הביניים, והיא החומה הטורקית סביב העיר העתיקה בירושלים.

לאלה יש להוסיף חומה חמישית ההולכת ונבנית בימינו לנגד עינינו וזו חומה הנקראת עוטף ירושלים.

בימי קדם הקמת חומה נדרשה כדי להגן על תושבי העיר. חומות ובוצירום נבנו סביב ערים עתיקות וכן סביב ארמונות ומקדשים. חומות נבנו עם מגדלי תצפית ותעלות חפיר. את אלה אנו מוצאים בארצנו בקיסריה, אשקלון , עכו ובחורבות בית שאן.

בתקופת הקדומה, החומה סביב ירושלים נועדה להגן תושבי העיר מפני גיסות אויב ומפני ליסטים שודדים ופולשים.  חומות מגן הגבילו קליטת התושבים וכן הגבילו את  המסחר בעיר.

להלן סקירה של החומות השונות שנבנו בירושלים בתקופה הקדומה. שלוש חומות נבנו בזמן העתיק, ואלה הן:

החומה הראשונה מתוארת ע”י ההיסטוריון יוספוס פלביוס. זו נבנתה בימי בית ראשון. מעשה זה ידי דוד ושלמה והמלכים שבאו אחריהם, מועד זה לא התקבל על דעת החוקרים של ימינו. לדעתם יש ליחס את תיאורו לחומה שנבנתה לימי החשמונאים. ברם חפירות וחקירות שנעשו במאה שעברה מאפשרים לנו ליתן יתר אמון לעדותו של יוספוס פלבוס, בספרו תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים פרק ה’ ,ד’, ג’.

חומה זו נבנתה מעל לנבכי תהום של אפיק נחל הקדרון העובר בצדה המזרחית של העיר הקדומה. החומה נמשכת ממגדל היפיקוס (מגדל דוד של ימינו) ומכאן בקו ישר מזרחה בתחום העיר העתיקה של ימינו, בהקבלה לשוק דוד ורחוב השלשלת לעבר לשכת הגזית במבנה יווני – הקסוסטוס, שבה ושבו חברי הסנהדרין ומשם בצד בנין המועצה ונגע בחומה שהקיפה את הר הבית, סמוך אל אולם המעבר. החומה ערה בצד בית צוא אל שער האיסיים ומשם נסבה דרומה ועברה על מעין השילוח ומשם עברה לצד מזרח אל בריכת שלמה עד שהגיעה אל המקום הנקרא העופל.

החומה השניה  הקיפה חלק מירושלים הקדומה בתחום העיר העתיקה של ימנו.

פלביוס מתאר אותה בקצרה. חומה זו החלה על יד השער הנקרא גינת, לישר לחומה הראשונה והיא הקיפה את רוח צפון לבד והסתערה עד מצודת אנטוניה.

משערים ששער גינת היה בתחום העיר העתיקה בגבול איזור השווקים של ימינו. עד היום נראה חלקו העליון של שער קדום קבור באדמה. מכאן פנתה החומה צפונה מזרחה, באזור הרובע המוסלמי של ימינו, אל אנטוניה, המצודה ששמרה על בניני המקדש מצדם הצפוני והיתה בתחום בית הספר עומריה של ימנו. בראשיתו של וייה דולרוזה (רחוב הייסורים – הקדוש לנוצרים).

חומה זו נעלה כליל מעל פני האדמה.

החומה השלישית – היתה הצפונית והארוכה ביותר. היא נבנתה ע”י אגריפס בתקופת בית שני. ראשיתה במגדל היפיקוס ומשם צפונה בגבול הרובע הנוצרי של ימינו עד למגדל פסיפונס. בימינו רואים את שרידיו במרתף של בית הספר הנוצרי פראייר על יד השער החדש, ואח”כ ירדה אל מצבת הילנים שהיתה מלכת חדיב… ומשם לאורך מערות המלכים, וסבבה את מגדל הפינה ע”י אבן הזכרון הנקראת מצבת הכובס. חומה זו פגעה בחומה הישנה והלכה אל נחל קדרון.

חומה זו הקיפה בתוכה את העיר ביזיתא, שהשתרעה בתחום בשכונה הערבית באב אל זהרה, והיא בנויה מול מצודת אנטוניה שהיתה בגבול הר הבית (בימינו קיים במקומה ביה”ס הערבי אלעומריה).

חומה זו נבקעה לראשונה ע”י הרומאים בשנות ה 70 , לסה”נ. במרוצת השנים היא נהרסה ונעלמה מעל פני האדמה, שרידים שלה נגלו באקראי ב 1925 כאשר נחשפו יסודות חומה באורך 100 מטר. ב 1941 נתגלו חלקים נוספים בתחום השכונה הערבית, בצד רחובות שכם, צלאח אל דין של ימינו, ע”י בית הספר האמריקאי לחקר המזרח הקדום וליד הקונסוליה האמריקאית.

החומה הרביעית מתקופת הטורקים נבנתה בתחילת המאה ה 16 ביוזמת הסולטן, סולימאן המפואר, מי שכבש את הארץ מידי המוסלמים והממלוכים ב 1516. היא הוקמה בשנת 1537 והושלמה ב 1541. בנייתה נועדה להגן על תושבי ירושלים מפני בדואים שודדים ופולשים.

חומה זו מתחילה במגדל דוד משער יפו, פונה צפונה ומקיפה את הרובע הנוצרי ומגיעה לשער החדש וממנו יורדת לשער שכם, ומשם עוברת במרומי גוש סלעים ובאה אל שער הורדוס (שער הפרחים) ומשם נמשכת מזרחה ובאה אל פינה המכונה מצודת החסידה (בורג’ לקלק), ונמשכת דרומה  בתחום בית הקברות המוסלמי אל שער האריות.

במרחק קצר מעבר לשער האריות מקיפה חומה זו את חצר המקדש. היא בנויה בשולי הר המוריה, ובגבול בית הקברות. שם מצוי פתח סתום, שער הרחמים. שער זה סגור בפני היהודים (ונקרא שער הזהב לפי הנוצרים). חומה זו נמשכת בקו ישר דרומית מזרחית. היא מקיפה את חצר המקדש ופונה מערבה במרומי העופל, ויורדת לשער האשפות, בחלקה הנמוך ביותר ואח”כ עולה במעלה התלול של הר ציון ועוברת בגבול הרובע היהודי של ימינו, כשהיא כוללת מצודה (בורג’ כיברית) ובאה לשער ציון וממנו נמשכת בהר ציון מערבה אל הפינה הדרומית.

חומה זו היקפה היה 4,008 מטר, והיא בנויה בחלקה הגדול על החומה העתיקה שהקיפה את העיר. בהקמתה נצטמצמו גבולות העיר הדרומיים והעיר העליונה והתחתונה של ימי בית שני נשארו מחוץ לחומה.

בימינו אנו מוצאים שמונה שערים בחומה זו. כולם פתוחים מלבד אחד שהיה סתום (שער הרחמים).

השערים הם:

שער האריות-                     הוא שער השבטים. מעותר באריות שמגולפים באבן משני צידי השער.                                 דרכו נכנס צה”ל לעיר העתיקה ב 1967.

שער האשפות-                     שער המוגרבים, בני המערב (מגרב) שגרו ברובע הקרוב לשער זה.

השער החדש-                   נפתח בהשתדלות הממשלה הצרפתית ב 1889, כדי ליצור רצף בין העיר העתיקה עם קבוצת בניינים חדשים שנבנו, מחוץ לחומה וביניהם בית    הארחה, נוטרדאם ובית החולים הצרפתי. שער זה נשאר פתוח בלא דלתות.

שער הפרחים-                     שער הורדוס בכניסה לשכונת באב חוטה.

שער הרחמים-                     שער הזהב, שער יפה שנבנה בקשתות על גבי עמודים.

שער יפו-               (באב אל חליל) לידו נפרצה החומה לכבוד ביקורו של וווילהלם השני כסר                                            גרמניה בשנת 1898.

שער ציון-                            דרכו נכנס הפלמח מהר ציון לעזרת הנצורים בעיר העתיקה במלחמת                                           העצמאות.

שער שכם-                           (באב אל עמוד) הוא שער העמודים, השער היפה שבין השערים בחומות                               ירושלים.

החומה החמישית בימינו הולכת ונבנית לנגד עינינו חומה חמישית. חומה זו נקראת עוטף ירושלים מוקמת למניעת כניסת מחבלים ומניעת מעשי טרור היא נבנית לאחר האינטיפדות, הראשונה והשניה, כדי להגן על תושבי העיר וסביבותיה.

חומה זו מיועדת לכלול בתוכה כמה כפרים ולפעמים גם חוצה כפרים שמסביב לירושלים.

הקמת חומה זו שנויה במחלוקת, מידי פעם בפעם נדרשות התערבות הבג”ץ, להשלמת בנייתה עם הוראה לצמצם פגיעה בתושבים הערבים וברכושם.

להלן תרשים של החומה המכונה עוטף ירושלים.