שבט נויברגר ומורשתו במאה ה-20′

המאה ה-20′ פתחה בפני העולם את תורת היחסות של אלברט איינשטיין, ולאחריה באו מחקרים שהביאו לטיסת האסטרונאוטים לירח ולכוכבי לכת אחרים וכן התגלו גלים אלקטרונים וגלי אור (על יד הנריך הרץ 1897-1957), ונפרצה דרך לחלל עם תקשורת אלחוטית והעולם נראה כנקודה ביקום.

במאה העשרים התפשטה והתפרצה האנטישמיות באירופה המרכזית והמערבית ומאידך חלה התחזקות בשאיפות המדיניות הלאומיות בין היהודים.

              במאה זו חלה התפתחות עצומה בתרבות, ברוח ובחומר, בחינוך ובתוחלת החיים ושיפורם. כאן אנו מוצאים את שבט הנויברגרים ותרומתם לשיפור החיים לדורות הבאים.

              אלברט נויברגר נולד ב-15/4/1908 בהספורד אשר בבוואריה שבגרמניה, ונפטר ב-14/8/1996 בלונדון. בהיוולדו הספורד הייתה עיירה כפרית שהיו בה ב-1910 2,811 תושבים ובהם 125 יהודים. היהודים בעיירה זו היו דתיים אורתודוכסים והיו להם בית מדרש ששימש גם כבית כנסת, מקווה ובית עלמין, וכן היו להם מוסדות לחינוך. רבים מן התושבים היהודים היו סוחרי בקר וצאן וכן היו להם גם רופא וטרינר, מורה, קצב ושני חקלאים. בימי החרם הכלכלי מ-1/4/1933 משמרות של אנשי ס.ס. עמדו וחסמו הכניסה לחנויות היהודים, אך אזרחי העיירה ונכבדיה התעלמו מהם, נכנסו לחנויות היהודים בדלת האחורית לקניות.

עד לשנת 1938, 60% מתושביה היהודים של העיירה עברו לגור לתוך גרמניה והיתר היגרו לארצות הברית, אנגליה ולארץ ישראל. אך 16 מן היהודים ששרדו במקום ב-1942, הוגלו ושולחו למחנות השמדה באיביציה ולובלין ואבדו בשואה.

העיירה שכנה ליד עיר מחוז וירצבורג שנבנתה ב-1719. היו בה 125,000 תושבים וביניהם משפחת נויברגר לדורותיה. העיר יושבת על נהר מיין, ויש בה כנסיות מן המאה ה-12-14, עם בתי מגורים מפוארים לנזירים ואנשי כמורה. פרטים על בני משפחת נויברגר לדורותיהם, מופיעים במילון ביוגרפי Jews in Wurtzburg 1900-1945, שבו נעשה ניסיון לבנות ביוגרפיה קולקטיבית נרחבת של הקהילה היהודית במקום. הפרטים למילון זה נאספו ב-1980 בעזרת הארכיבאית קורדוליה קרמפר ואגודת התרבות היהודית בוירצבורג. המילון הורחב ופותח על ידי פרופ’ ריינר סטראץ. בחוברת זו יש פרטים רבים של לידות ופטירות וביוגרפיות קצרות של עמך ושל אחרים שהצליחו ונעשו מפורסמים. תיקים רבים בארכיון וירצבורג, אבדו בהתקפות האוויר הקשות ב-16/05/1945 שהסבו 5,000 אבידות בנפש. בהתקפות אלה אבד גם האינדקס של הקטלוג של התושבים. בטעות היסטורית, הנאצים שכחו להשמיד ארכיון זה ולהעלים את פעולות הגסטפו. אנו מוצאים בקטלוג זה תיעוד על 1,100 מתוך 18,000 תיקים אישיים העוסקים בתושבים היהודים. תיקים רבים מכילים תולדות חיים של יהודים שנרדפו אחרי הפוגרום מ-09/11/1938. פרופ’ סטראץ שאב ידיעות על חברי הקהילה מתיקים אלה וכן מרשימת משלמי המסים ומרשימות בוחרים ורשימות סטטיסטיות. ברשימות נמצאו גם כתובות צאצאי היהודים שנתפזרו בכל העולם- אנגליה, דרום אפריקה, ניו זילנד, ארצות הברית וישראל. בפוגרום שהיה בשנת 1938 בית הספר היהודי נסגר ואחר כך השתמשו בו למקום ריכוז היהודים לפני משלוחם למחנות ההשמדה. חוברת זו נמצאת בספריה הלאומית בירושלים, במוסד ליאו בק בניו יורק, באוניברסיטת הארוורד ובקיימברידג’ וכן בארכיון הציוני המרכזי של תולדות העם היהודי.

              אביו של אלברט נויברגר, מקס מאיר (1877-1931), ואמו ברטה (לבית הלר 1888-1974), היו יהודים אורתודוכסים והעניקו לצאצאיהם חינוך תורני אורתודוכסי. האב שעסק במסחר באריגים חזה מראש את המשבר הכלכלי בגרמניה שיבוא לאחר מלחמת העולם הראשונה, והצליח לעבור את המשבר בלי שמשפחתו תיפגע. מלמדים (תלמידי ישיבה מפולניה) ומורים הוזמנו להתארח ולגור בבית נויברגר, ללמד את הילדים לימודי קודש בעברית, ובנוסף להם הוזמנו לבית כמרים שלימדו את הילדים יוונית, לטינית וגרמנית, והרחיבו דעתם של הקטנים בהשכלה כללית.

              מקס מאיר היה הבן של שמואל וגרצל (לבית זלץ) נויברגר נולד בוירצבורג ברחוב הראשי מס’ 199. בית זה שרד עד היום. לזוג מקס וברטה נולדו שלושה ילדים:

אלברט- יליד 1908, גרטה- ילידת 1912 והרמן נפתלי- יליד 1918.

              אלברט נתקבל בגיל 9 כתלמיד בבית הספר בהספורד והמשיך לימודיו בגימנסיה בוירצבורג ואח”כ באוניברסיטה שם. בשנה הראשונה הוא למד באוניברסיטה בווירצבורג נירולוגיה, רפואה וכן מדע המשפט ואחר כך החליט להתמסר למדע הרפואה. הוא סיים לימודיו בהצטיינות, וזמן קצר הוא למד באוניברסיטה בברלין ונוכח באי שקט ששרר בגרמניה ולאחר שיקול דעת הוא עבר בינואר ללונדון ב-1933 ופתח דרך חדשה למחקר בביוכימיה בחקר חומרי האורגניזם והשינויים הכימיים החלים בגוף. בהיותו בגרמניה אלברט היה חבר בתנועה הדתית הציונית ב-1932. בחושיו החדים אלברט חזה מראש את הסכנה שריחפה באוויר עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא הצליח להימלט מן התופת לפני עלייתו של היטלר. הגירתו לאנגליה גררה את אחותו להגר לארץ ישראל ואילו אחיו הרמן נפתלי היגר לארה”ב וכך ניצלה ושרדה המשפחה בתקופת השואה.

אלברט נויברגר היה אחד המדענים הבולטים בתחום הביוכימיה, אשר תרם וקידם תחומים מדעיים רבים במהלך עבודתו ושימש בתפקידים רבים באנגליה, ישראל ובעולם. התרומה המדעית הגדולה שלו הן בזכות הראשוניות והן בזכות החידוש, הייתה בגילוי הגליקופרוטאינים- חלבונים מסוכרים.

בשנת 1936 החל נויברגר בחקר חלבון הביצה של עופות (Ovalbumin). בחירתו זו אפשרה לו להפיק כמויות גדולות יחסית של חלבון לחקירת תכונותיו. הבחירה הייתה חכמה, מפני ששיטות הבידוד והניקוי של חלבונים מתוך התא באותו זמן לא היו מן המתקדמות ונדרשו כמויות גדולות של חלבון למחקר.

במהלך עבודתו בודד נויברגר את החלבון, אך תמיד גילה נוכחות של סוכרים, אשר התלוו לחלבון, למרות שהשתמש בשיטות ביוכימיות שונות וחדישות לתקופתו הוא ניסה בדרכים שונות לקבל חלבון נקי.

בשנת 1938 פירסם נויברגר מאמר שקבע תיאוריה חדשנית לתקופתו, שהיא נכונה גם לימינו. הוא קבע שישנם בתא חלבונים מסוכרים- גליקופרוטאינים. לטענתו, הסוכרים המלווים את החלבונים אינם תוצאה מזיהום בתהליך הניקוי של החלבון, אלא סוכרים המחוברים באופן טבעי אל החלבון. לפי התיאוריה של נויברגר, אין צורך להמשיך לנקות את החלבון, אלא צריך לברר מי הם הסוכרים המחוברים אליו, מה תפקידם, מתי ובאיזה שלב הם מתחברים לחלבון, מתוך הנחה שהסוכרים הם חלק מן החלבון ולהם תפקיד.

התיאוריה של נויברגר הייתה חדשנית לתקופתו. הוא קבע אותה למרות שהשיטות, אשר היו קיימות בזמנו, היו מוגבלות. ידיעותיו בתחומי הביוכימיה והכימיה, והתוצאות שקיבל לאורך שנים במעבדה חזקו ועודדו אותו להסיק מסקנות ואשרו את קביעותיו והביאו להתפתחות המדע בתחום.

במשך 25 שנה, בשל מלחמת העולם, לא חזר נויברגר לחקור תחום זה, הוא המשיך את מחקרו מאוחר יותר עם שותפים, בערך בשנת 1956. בתקופה זו הצליח נויברגר ביחד עם עמיתיו לזהות את הסוכרים המחוברים לחלבונים שונים, כמו בחלבון הביצה ולאשש את נכונות התיאוריה שלו משנת 1938, כשהוא משתמש בשיטות חדישות יותר של בידוד וזיהוי מולקולות בתא.

גילוי הגליקופרוטאינים, החלבונים המסוכרים, היווה פריצת דרך בשני כיוונים חשובים:

  • בתחום הזיהוי, בידוד וניקוי המולקולות הללו מהתא.
  • בתחום חקר פעילותם וחשיבותם בתא החי.

ובפירוט:

  • כמות המגוון והחלבונים בתא החי היא גדולה ביותר ולכן היה קושי בזיהוי ובידוד של חלבונים ספציפיים. העובדה שהחלבונים מסוכרים, אפשרה בידוד פשוט יותר שלהם, שהסתמך על הסוכרים המחוברים לחלבונים. בכך נפתחה הדלת לזיהוי גליקופרוטאינים ומעורבותם בתהליכים שונים בגוף החי.
  • זיהוי התהליכים בהם מעורבים הגליקופרוטאינים ותפקידם הספציפי בתא הוביל ללימוד תהליכים שמתרחשים בתא תוך שימת דגש על תקלות המביאות למחלות וניסיונות לתקן פגמים בתא ולרפא מחלות אלה.

תהליכים בהם מעורבים גליקופרוטאינים- רשימה חלקית:

  • שומרים על יציבות חלבונים שונים בתא: כמו חלבוני מערכת החיסון שמצויים בדם.
  • גליקופרוטאינים נמצאים בממברנת התא ומשמשים כעין תג זיהוי. זוהי מעין כתובת הכתובה על פני החלבון ומורה לו על מקומו, תפקידו: סוגי דם (A,B,AB) נקבעים על ידי גליקופרוטאינים בממברנת כדוריות הדם של כל אדם. ארגון תאים לרקמות נקבע על פי זיהוי של גליקופרוטאינים; הכוונת חלבונים לאזורים שונים בתא נעשית על פי סימנים גליקופרוטאיניים.
  • החלק הסוכרי בגליקופרוטאינים משתנה לאורך זמן, ותלוי בגיל התא, בתנאי הסביבה, כתגובה לחומרים בסביבה. ניתן למנוע מחלות של הזדקנות אם ימנעו שינויים אלה בסוכרים.
  • לחלק הסוכרי של הגליקופרוטאינים תפקיד בזיהוי התאים בגוף: מפגש בין תא ביצית לתא זרע, התארגנות תאים לרקמות ואיברים בעובר המתפתח. להבדיל, תאים סרטניים מפסיקים להכיר אחד את השני, כנראה בגלל שינויים בגליקופרוטאינים.
  • חלק מההורמונים בגוף הם גליקופרוטאינים.
  • התקפה של וירוסים וחיידקים של הגוף מתרחשת במקרים רבים על ידי קישור לגליקופרוטאינים בממברנת התאים המותקפים.

מתוך רשימה חלקית זו רואים שהגליקופרוטאינים הם קבוצה גדולה וחשובה של מולקולות בתא, בעלי תפקידים מגוונים וחיוניים. הם מעורבים בתפקוד התא במצב נורמלי, ובעיה בתפקודם תביא למחלות אשר אפשר יהיה למנוע במידה ויהיה הידע המספק אודות מולקולות אלה.

אלברט נויברגר היה איש משפחה חם, עדין וצנוע, עם ראש צלול, חודר ושקול והיה מורה מעולה, אשר הכשיר מדענים רבים שהגיעו לגדולות, זכו לפרסים ואף לפרסי נובל בתחומם.

              בהגיע אלברט ללונדון, הוא חי חיי פוליאט, התעניין וכתב רשימות במדעי החיים, במשפט, ברפואה, היסטוריה וספרות, בנוסף למדעי הטבע. הוא עבר שתי בחינות בכימיה אורגנית ואנאורגאנית, שבהן התחיל בוירצבורג בעיסוקו ברפואה קלינית. במשך הזמן הוא עסק ולימד כימיה שבמהרה הפכה להיות עיסוקו העיקר.

              בהיותו בלונדון הוא הצטרף לצוות בראשותו של פרופ’ הרינגטון, שהייתה לו השפעה רבה על תלמידו במחקר בביוכימיה ובמיוחד בגליקוליזה (אחת מתהליך היסוד בחילופי החומרים של החיים) וכן עסק במחקר המטבוליזם של פרוטאין, ומילא מקומו של אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין. עבודת גמר שכתב זיכתה אותו בציון לשבח. מחקר זה עסק בפירוק הסוכר ובחומצת החלב.

ב-1944 הוא מונה כיועץ רפואי ותזונתי למטה הכללי הבריטי בניו דלהי שביבשת הודו, והועלה מדרגת רב טוראי במילואים לדרגת תת אלוף (בריגדיר).  בהודו הוא היה מעורב אינטלקטואלית ורגשית והוזמן לייעץ למועצה הרפואית ההודית המרכזית במחקרים ובבעיות התזונה שם.

כשאלברט הגיע לגיל 80, הוא כתב אוטוביוגרפיה עשירה על עולם המדע והחוקרים איתם הוא בא במגע. שם האוטוביוגרפיה הוא An Octogenarian Looks Back.

דברי ההספד החמים של פרופ’ נתן שרון, אחד מתלמידיו ומרצה וחוקר במכון ויצמן, פורסמו בעיתון אינדפנדנט מ-19/8/1996.

ב-1950 אלברט קשר קשרים אמיצים עם ישראל ועם הנשיא קציר, נשיא מכון ויצמן, וכן עם אברהם הרמן, נשיא האוניברסיטה העברית ומוסדותיה. בהיותו מושרש במסורתו של העם היהודי, הוא דבק בערכי תרבותו ועזר לאוניברסיטה העברית, תוך ידיעה וניסיון והתמסרות לפיתוחה. בתור אחד המנהיגים של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, הוא התמסר לאוניברסיטה ולקהילה האקדמית. על כן, הסנאט של האוניברסיטה העברית בירושלים, החליט להעניק לו במרץ 1968 תואר של דוקטור כבוד שמילא אותו גאווה ואפשר לבני הזוג להתמסר בלב ובנפש לקידומה של האוניברסיטה העברית.

קשריו עם האוניברסיטה הביאו לבחירתו כיו”ר חבר הנאמנים בירושלים ובלונדון. האוניברסיטה ראתה בו חוקר מהולל ממפלסי הדרך במחקר מודרני בביוכימיה ומוביל עיקרי בפיתוח ענף זה וקידומו. מחקריו של פרופ’ נויברגר מכסים קשת רחבה של בעיות ונושאים בשטחים ניכרים בביולוגיה וביוכימיה. הוא כבש את מקומו הבולט בתרומתו בפיתוח דרכים מתודיות בחקר חילוף החומרים ובקביעת טיבו של אורח חיים של מרכיבי הגוף החי, בבידול האנזים ובביו-סינתזיס של חומצות אמיניות וביתר תרכובות התא. ידיעותינו על ההרכב הכימיקלי של הפרוטאין והרכבו הוא פיתוח עצמאי של דעותיו וניסיונו של אלברט נויברגר, והביא להנחת כללי היסוד של המחקר והפיתוח של משך החיים של עצמים. הוא היה מורה ברוך כשרון שתלמידיו זוכרים אותו כמורה מוביל, עירני וחד בעל חושים בפיתוח רעיונות חדשים ושינוי המחשבה המדעית שהייתה לפניו. הוא הכשיר אקדמיות מקצועיות באנגליה וארצות אחרות והיה חבר בחברה הממלכתית הבריטית.

ב-1943 אלברט נשא לאישה את ליליאן אידה לבית דרייפוס, ילידת 15/10/1912, נפטרה ב-02/05/2007. בנעוריה למדה אמנות ציור ופיסול בבית ספר לאמנות “סלייד” בלונדון. עבודותיה הוצגו בבית חולים סן- מרי בלונדון. כישוריה ויכולתה האמנותית בלטו שוב מאוחר יותר בחוברות מסעות שהיא כתבה בשובה ממסעותיה בעולם. חוברות ותיאורים אלה לוו באיורים וציורים מרהיבי עין של אמנית ברוכת כשרון. היא הקדישה את חייה לגידול משפחתה ולפעילות התנדבותית בקרב קבוצות שגורלן לא שפר במלחמת העולם השנייה, ופעלה ללא לאות כעובדת רווחה באיסט אנד של לונדון במאמץ לתת מענה לצרכי האוכלוסייה המקומית. היא ליוותה את בעלה ובני משפחתה במסירות בכל פעולותיו בשדה המדע והחברה, וכן בפיתוח קשרי ידידות עם שוחרי האוניברסיטה העברית בבריטניה וקידומו של המכון לכימיה באוניברסיטה העברית. על פעולותיה אלה היא נתקבלה כעמיתת כבוד באוניברסיטה העברית במאי 2007.

              ליליאן אידה לבית דרייפוס הייתה אחותו של צ’ארלס, יליד 1911 שנפטר ב-2008, והשאיר אחריו את בתו מרגרט בן נתן ילידת 1949. אח אחר שלהם הוא ג’ון, יליד 1918 שנפטר ב-2003, והשאיר אחריו את בתו אנג’לה.

              ליליאן הייתה אשת שיחה רחבת אופקים, הרפתקנית, מלאת הומור ומלאת סקרנות. היא אהבה לטייל בעולם ובמיוחד במזרח הרחוק. ב-2005 היא השתתפה בטיול לקמבודיה וכשהקבוצה הגיעה לרגלי ההר שבראשו היה מקדש בודהיסטי בווטהנשי, והיה צורך לטפס 291 מדרגות, היא לא ויתרה על הסיור ועלתה להר כשהיא יושבת מאחרי הנהג של אופנוע.

בביקוריה הרבים בירושלים היא טיילה ברגל לכותל המערבי וסמטאות העיר העתיקה. בסיוריה הרבים בעיר העתיקה בירושלים, היא ציירה את בית ברוך מזרחי ברחוב המלאך פינת הנבל. היא הייתה ציירת אמנית ופסלת ועבודותיה חולקו בין בני ביתה.

              לזוג אלברט וליליאן נולדו חמישה ילדים, שבנעוריהם קיבלו חינוך בבית עם מורים פרטיים, וכשהגיעו לגיל 9 המשיכו לימודיהם הפורמאליים בבתי ספר ובאוניברסיטאות. ילדי בני הזוג גדלו בחממה תרבותית ולכשגדלו אנו מוצאים אותם בין המובילים במדעי הטבע ועולם החסידות.

ילדי בני הזוג הם:

  1. דיוויד אדמונד- יליד 10/01/1948. דיוויד קיבל חינוך עצמאי בווסט מיניסטר סקול ולמד כימיה בקרייסט-צ’רץ’ באוקספורד. לאחר לימודי כלכלה וניסיונות בתחום זה, הוא בחר בקריירה משפטית וב-1974 הוא הוסמך כעו”ד Barrister ונודע כעו”ד בעל נאומים יוצאי דופן מלאי הומור וציטטות מסופרים שונים כקפקא.

בשנת 1987 הוסמך להופיע כעו”ד בבתי המשפט העליונים (Q.C.) בשנת 1990 מונה כרשם בית המשפט, ובשנת 1996 מונה לשופט ביה”מ (Chancery). ב-2001 מונה כנשיא ביה”מ עד 2004 והועלה להיות Lord Justice בבי”מ לערעורים וחבר מועצת המלך. ב-2007 קיבל תואר הברון נויברגר מאבוטצבורי במחוז של דורסט ונתכבד לשבת בבית הלורדים בין לורד מינגם וגיסתו הברונית נויברגר.

בשנת 2009 מונה לתפקיד שומר המגילות (Master of the Rolls) שהוא התואר הגבוה ביותר במערכת המשפט האזרחית, והשני במערכת המשפט האנגלית, ו\את למרות שהיה השופט הצעיר ביותר בבית המשפט העליון המיועד.

בין השנים 2006-2007 הוא עמד בראש ועדת חקירה של הבר שהציעה המלצות להרחבת הנגישות של שכבות שונות למערכת משפט.

מאז 2000 הוא דיקן האוניברסיטה לאמנויות בלונדון. דיוויד היה יו”ר של הועדה המייעצת בנושא אמנות בתקופת השואה מאז 1933 והקרן לסכיזופרניה מ-2003.

פסיקותיו של הלורד נויברגר הן בחלקן בעלות משמעות חברתית נרחבת באנגליה ובאירופה. כך למשל בדצמבר 2009 דן הלורד נויברגר[1] בשאלה האם רשמת לענייני נישואין יכולה לסרב, מחמת אמונתה הנוצרית האדוקה, לרשום זוגות חד מיניים כנשואים. במועד זה חוקי אנגליה השתנו לאחר תחילת עבודתה ואפשרו מחד, רישום נישואים חד מיניים ומאידך מנעו יחס שונה לזוגות רגילים וחד מינים.

הלורד נויברגר קבע כי חופש הדת אמנם מאפשר לכל אדם להתנהג בחוגו הפרטי על פי אמונותיו הפרטיות, וקבע כי בחוג הציבורי של האדם ובמיוחד עובד המדינה, יכולה המדינה להורות לו לעבוד לפי חוקיה, ולפיכך לעובדת אסור היה לסרב לרשום נשואים של זוגות חד מיניים.

הלורד נויברגר נתן בשנת 2004 פס”ד של מעוט בו קבע כי אין קבילות לראיות שהושגו בעינויים, ובפס”ד ביולי 2009 בעניין דבי פורדי (Debbie Purdie) שם הצליחה חולה סופנית במחלת ניוון השרירים לקבוע כי לא ניתן יהיה להעמיד את בעלה לדין על סיוע בהתאבדותה אלא אם כן יקבעו קריטריונים ברורים ומפורשים.

תיק חשוב אחר בו טיפל הלורד נויברגר ב-2005[2] דן בשאלה אם בפירוק חברה לאחר מינוי מפרק מפעיל יכול לתת עדיפות לתשלום דמי הודעה מוקדמת וזכויות עבודה נוספות לעובד על פני המפרק המפעיל ולורד נויברגר פסק בשלילה.

לאחרונה בפברואר 2010 נתן הלורד נויברגר החלטה שאילצה את משרד החוץ הבריטי לפרסם את עניין מוחמד בינים (Mohamed Binyam). בתמצית הייתה זו חקירה על חטיפתו של האחרון ע”י שירותי הביון האנגלי והאמריקאי והעינויים שסבל בתקופת שביו. פסה”ד שחלקו החריף נגנז הביא  לדיונים בפרלמנט הבריטי ולסערת רוחות בכלי התקשורת בעולם.

ב-1976 דיוויד נשא לאישה את אנג’לה אולדסוורט, מפיקת טלוויזיה וסופרת, ונולדו להם שלושה ילדים שהוסמכו כפרקליטים (Solicitors):

    1. ג’סיקה- נולדה ב-13/11/1977- נשואה לנייל בראון יליד 1981.
    2. ניקולס- נולד ב-22/04/1979.
    3. מקס- נולד ב-25/05/1981.

  1. ג’יימס מקס- יליד 04/11/1949, נשוי לבלינדה קוהוג. ג’יימס הוא חניך ובוגר ביה”ס בווסטמיניסטר אוקספורד. הוא פרופ’ לרפואה באוניברסיטה בברמינגהם. הוא אחד העורכים של העיתון Transplantation וחבר האגודה לרפואה ולהשתלה. היה יועץ רפואי בבי”ח של המלכה אליזבת בברמינגהם שהוא חלק מבתי החולים האוניברסיטאיים בברמינגהם.

פרופ’ ג’יימס נויברגר פרסם למעלה מ-92 מאמרים בעיתונים הרפואיים המובילים בעולם, ובשנים האחרונות התמקד במחקר בהשתלות כבד.

לבני הזוג נולדו אוליבר 23/11/80, פרנצ’סקה 15/07/82, אדמונד 25/08/84, אוקטביה 15/05/88.

פרופ’ נויברגר ניסה במאמריו האחרונים לאפיין את הקריטריונים להצלחת השתלות הכבד, והביא ליצירת ועידה בינ”ל שקבעה קריטריונים אחידים לקביעת השתלות מתורמים מתים וקריטריונים לדיווחים אחידים על מצב הגידולים והתקדמותם לצורך קביעת ההשתלות. סיכומי הועדה נתפרסמו במרץ 2010 והם עשויים להביא רפורמות חברתיות ורפואיות בתחום זה.

  1. אנטוני ג’ון- יליד 30/11/1951, נשוי לג’וליה שוובה.

אנטוני הוא פרופ’ לכלכלה ופיננסים בלונדון, יועץ לבנקים להשקעות, שווקי מסחר ומשרדים ממשלתיים וחברות מסחריות. נשוי לג’וליה ברונית ורבנית, ילידת 27/2/1950, פעילה סוציאלית וחברה בבית הלורדים כנציגת הגוש הליברלי דמוקרטי.

אנטוני נויברגר- הוא פרופ’ למימון השקעות Pinance אשר פרסם מאמרים רבים וחשובים בעיתונות הכלכלית העולמית. המאמרים קבעו כללים חדשים לפיקוח על פנסיות, כאשר הם לוקחים בחשבון את משבר הפנסיות וסיכוני הענף.

מאמרים אחרים עסקו בתפקיד האופציות במשק בעל התפלגות אקראית (Stochastic) ולא קבועה.

המודלים הקיימים כיום קובעים את שווים של האופציות ע”פ התפלגות ידועה (לתנודות מחירי המניה), בתהליך של ארביטראג’ (היינו בד”כ קניה/מכירה של אג”ח ומכירת/קניית מניות), ומאחר ופעמים רבות ההתפלגות של מחירי המניות אינה ידועה לציבור או נלמדת במהלך חיי האופציה. במודל מהפכני שפיתח פרופ’ נויברגר הוא מבקש לקבוע כללים למחיר האופציה כאשר התנהגות מחירי המניה אינה צפויה מראש.

רעייתו של פרופ’ אנטוני נויברגר היא ברונית ורבנית ושמה ג’וליה נויברגר. הרבנית נויברגר ילידת 27/02/1950 היא הרבנית השנייה בתולדות אנגליה, והראשונה שהנהיגה קהילה. הרבנית נתפרסמה בדעותיה הליברליות. הרבנית לימדה בשנים 1977-1997 במכללת לאו בק בלונדון, ובשנים 1996-2004 הייתה בתפקיד צ’נסלור אוניברסיטת אולסטר. הרבנית נתמנתה לבית הלורדים בשנת 2004 והיא משמשת כיום המצליפה של הסיעה הדמוקרטית-ליברלית. הרבנית ניהלה בשנים 1997-2004 את הקרן המלכותית (העוסקת במחקר רפואי) והייתה פעילה בפעולות התנדבות בתחומים רבים. בשנת 2007 מונתה היא ע”י ראש הממשלה גורדון בראון לאחראית על מגזר ההתנדבות בבריטניה.

לבני הזוג נולדו הרייט 16/06/79, מתיו 02/07/81.

  1. מיכאל שמואל- יליד 02/11/1953, נשוי לג’וליאן פימן, הוא ביוכימאי ואימונותולוג. הוא למד בווסטמיניסטר סקול ואחר כך היה מרצה במדעי הטבע בטריניטי קולג’ בקיימברידג’. הוא קיבל את תואר הדוקטורט מהקולג’ האימפריאלי בלונדון, והוא בצוות הניהול של הלימודים בטריניטי קולג’ מאז 1985 ופרופ’ מחקר התאים של אימונולוגיה מאז 2002. הוא מפקח על סטודנטים במדעי הטבע ובביולוגיה, וראש של המחלקה לפרוטאין וכימיה בקיימברידג’. הוא נבחר להיות חבר של האגודה המלכותית ב-1993 וזכה בפרס ב-2003 ובמדליה נוארטיסטס ב-2002.

פרופ’ מיכאל נויברגר- פרסם למעלה מ-135 מאמרים בעיתוני רפואה בולטים בעולם. בשנים האחרונות עוסק פרופ’ נויברגר במחקר בנושא הביוכימיה של נוגדנים. במיוחד עוסק פרופ’ נויברגר בשנים האחרונות במוטציות בחלבונים בעזרת שינויים גנטיים.

לבני הזוג נולדו ססקיה 05/09/92, לידיה 11/05/94, תומס 26/03/97, בנימין 20/02/2002.

  1. ז’נט- ילידת 27/08/1957 שנפטרה בפברואר 1985.

אחיו של אלברט נויברגר:

 

א.    גרטה אחותו סיימה לימודיה בתיכון וירצבורג ואחר כך למדה רפואה. היא נישאה ב-1933 לוילי פייפר והם עלו יחד לארץ ישראל ב-1934. היא הייתה מורה ומנהלת בית ספר תורני בשדה יעקב בעמק יזרעאל ונפטרה בעפולה. נולדו להם הילדים הבאים:

  1. עלי (צופר)- עוסק במסחר ושיווק לחקלאים וגר ברמת ישי.
  2. מרים (ילידת 1942)- נשואה למנחם נהיר, רופא בגמלאות ומוסמך בכימיה. הוא השתלם בטכניון והיא עבדה במחלקת הרמטולוגיה בבי”ח רמב”ם עד 1946. מרים הייתה אחראית למרפאת פה ולסת עד 2004, ולהם שלושה ילדים:
  • צבי- מוסמך במנהל עסקים וחשב בחברת אופיס ביזור, גר ברמת ישי ואב לבת רונית.
  • רחל- מורה, נשואה לאיינשיין, וגרה בגבעת שאול בירושלים. מורה במולטימדיה על יד בית טובי העיר בירושלים.
  • יואב- פרקליט במשרד עו”ד ליקוורניק. למד באוניברסיטת בר אילן, נשוי ואב לארבעה ילדים.
  1. נעמי נהיר (ילידת 1936)- היה להם משק חקלאי והיא הייתה חברה בתנועת הנוער “עזרא”.

ב.           הרמן נפתלי עזב את גרמניה ב-1938 לאחר שקיבל חינוך תורני בישיבת מיר בפולניה, הוא היגר לארה”ב. הוא התיישב בבולטימור ובלט מיד בחריפות. ראש הישיבה, יעקב יצחק רודרמן צירף אותו לצוות המורים. ב-1942 הוא נשא לאישה את יהודית קרמר, גיסתו של הרב רודרמן. כאשר הגיע לבולטימור שבארצות הברית הוא נתקבל לישיבה “תפארת ישראל” ב-1940 ועבד בישיבה שחותנו הרב רודרמן ניהל.

שלושה שבועות לפני נישואיו של נפתלי הרמן, נפטר הרב רודרמן ואלמנתו עברה לגור בבית הזוג הצעיר ושהתה איתם 24 שנים עד שנפטרה ב-1968. נפתלי ואשתו הזמינו גם את אמו ברטה לבוא לגור איתם והיא חיה איתם עד 1974.

לאחר שנפתלי הרמן קיבל סמיכות מהרב רודרמן, הוא לקח חלק פעיל בהנהלת הישיבה והיה ראש הישיבה. ב-1950 הוא היה אחראי לגיוס משאבים לאחזקת הישיבה ולהרחבתה. הוא בנה קמפוס לישיבה ולבית המדרש וכן מגורים לתלמידי הישיבה. הקמפוס הגיע לשטח של 90 אקרים (שהם 360 דונם).

לאחר המהפכה באיראן, הרמן נפתלי הפך עולמות כדי לעזור ליהודי איראן במצוקתם והעלה מתוכם כ-1,000 תלמידים שצורפו לישיבת “נר ישראל”. בשנות עבודתו כראש הישיבה הוא רכש כבוד ואהבה ממנהיגי הקהילה בבולטימור ופוליטיקאים, מדינאים וחברי קונגרס התדפקו על דלתו לבקש את עצתו והדרכתו.

במותו של נפתלי הרמן ב-2005, הוא השאיר אחריו חמישה ילדים והם:

  1. הרב שייפטל- ראש ישיבת “נר ישראל” בבולטימור כיום.
  2. הרב שרגא- ראש ישיבת “נר ישראל” בבולטימור.
  3. הרב עזרא- דיקן ומזכיר הכולל “נר ישראל” בבולטימור.
  4. הרב יצחק- פרקליט נודע בבולטימור.
  5. הרב יעקב- פרקליט נודע בבולטימור.

[1]  Lilian Ladele V. London Borough of Nlington [2009] EWCA in 1357.

[2]  In The Matter of Huddersfield V. Krasner [2005] EWCA CIV 1072.