שינויים במשפט במאה השנים האחרונות

עולם המשפט במאה ה-21 שונה מזה של המאה ה-20. האינטרנט, המחשב והטלפון הסלולארי תפשו מקומם בחיי המשפטן, בלשכות הפרקליט ובבתי המשפט.

בתקופת המנדט, עו”ד שזומן לדיון לבית המשפט במגרש הרוסים בירושלים, צעד ובידו תרמיל ובו הגלימה ותיבת פאה נוכרית ועניבה לבנה מיוחדת. אלה נעלמו מארצנו עם הקמת המדינה ועם פרסום תקנות מדי משפט. הפאה הנוכרית ששופטים בריטים ובריסטרים בארץ ישראל חבשו, נעלמה.

עורכי דין ותיקים שהרבו להופיע בבית משפט העליון והמחוזי שמרו ציוד זה במלתחה ששכרו בחדר עוה”ד סדור. זה נבלע ואין לו זכר בימינו.

בכניסה לבתי המשפט ראינו סטאז’רים מושכים עגלות עמוסות ספרי חוק ומשפט. את מקום הספרים תפש מחשב נייד וקל לנשיאה. במקום מכונות הכתיבה הכבדות אימפיראל אנדרווד ואחרות אנו מוצאים כיום במשרדי השופטים והפרקליטים, מחשבים ומדפסת.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, הדפסת כתבי בית דין נעשתה על נייר שחולק בהקצבה ובצמצום. העתקים נעשו בנייר פחם או בסטנסיל. תיקונים שנדרשו נעשו בכתב יד בדיו ובעט וזאת במאמץ להימנע מתדפיס נוסף. הכתיבה נעשתה בעט ציפורן שנטבל בקסת דיו או בעט נובע פרקר 51. אלה נעלמו. תיקונים והעתקים מתקבלים בין רגע בהקשה על מקלדת המחשב.

כותבי בקשות שצבאו במגרש הרוסים וכן בכניסות לבתי המשפט נעלמו. האקדמיות הכשירו והעמידו מאז דורות של משפטנים ומתרגמים.

פקידי עזר של השופטים הכריזו בפרוזדורים בקול רם על זימון עוה”ד, העדים והיריבים במשפט. אלה נעלמו והשקט שורר בבית המשפט.

בתקופת המנדט ובתחילת ימי המדינה, בדואים ופלחים, בליווי חמולות שלהם, צבאו בפרוזדורים של בית המשפט, כאשר מבגדיהם נודפים ריחות של טאבון ונרגילה, גם אלה נעלמו מאז.

מלחמתה של רוז גינצבורג, כלתו של אחד העם, בשנות ה-20 במאה שעברה, פרצה דרך לנשים במשפט. מאז חל שינוי ונשים תפשו עמדות כמשפטניות בכל שלבי המשפט, בין כשופטים ובין כפרקליטות ועורכות דין וכן במשרדי הממשלה וחברות למיניהן.

התקנת טלפון נדונה להמתנה של חודשים רבים, ואילו כיום הטלפון הסלולארי, הדואר האלקטרוני והפקס המיידי תפשו את מקומם.

מברקים נמסרו לפקיד בדואר המרכזי וזה מנה כל מילה וקבע את התשלום לפי תעריף נפרד לכל ארץ ועיר, את מקום אלה ירשו הדואר האלקטרוני והפקס.

כך חלפה המאה ה-20 ואת מקומה תפשה המאה ה-21.