שלמה מזרחי נחקר כחשוד ברצח דה-האן

סטודנט צעיר מירושלים, שלמה מזרחי, יליד ירושלים 1898, נתבקש על ידי מרצה למשפטים, ב”שעורי ערב למשפטים”, ד”ר יעקב ישראל דה האן, משפטן, משורר, הומוסקסואל ואנטי ציוני, לסור לביתו ולהביא לו עניבה. התלמיד נפגע מדרישה מוזרה זו וסירב למלא אותה. היה זה ביום 29/06/24. למחרת נרצח המרצה בשערי בית החולים “שערי צדק” של ד”ר וולך, ברח’ יפו בירושלים. בין החשודים שנעצרו לחקירה היה גם הסטודנט הגאה והסרבן. החשוד טען לאליבי והביא ראיות ברורות, שהוא כתב פרוטוקול מישיבת מועצת העירייה בזמן הרצח. מיד לאחר מכן הוא שוחרר לביתו (על דה האן, מעשיו, נפתולי חייו וכן השנאה אליו מחוגי הציונות וה”הגנה”, ראה רשימתה של יהודית אילן/איש חידה בעת-מול 122 עמ’ 16-18).

בית הספר “שעורים במשפט” היה בית ספר בשעות ערב, שנוסד ע”י ממשלת המנדט, לאימון צעירים למילוי תפקידי שיפוט, תרגום ופרקליטות. בית הספר נפתח בירושלים בחגיגיות כאשר זאב ז’בוטינסקי, אחד המרצים בו, הקריא את ברכתו של דה האן שנעדר מן הפתיחה, ובהערת אגב נוסיף כי ז’בוטינסקי לא אהב את הכתוב ואת כותבו.

בין המרצים בבי”ס היו משה זמורה, משה דוכאן, פרדריק גודבי, גד פרומקין, א. גולאק, א.ח. פרימן.

הסטודנט סיים את לימודיו ב”שעורים במשפט” בסוף 1924 וביום 13/1/25 הוסמך כעורך דין ומספרו ברשימת עוה”ד הוא 180.

לאחר שירות קצר כשכיר אצל עו”ד חיים שמטרלינג, פתח שלמה מזרחי בפרקטיקה פרטית ארוכה, מעניינת ומגוונת.

לשכתו הראשונה של שלמה מזרחי היתה בבית סימי מני, בכיכר ציון בירושלים ושנים מספר לאחרי כן, עברה לרחוב הסולל (החבצלת).

שלמה אהב את המקצוע, התפאר על הישגיו והצטיינותו בלימודים והיה גאה על שירותו בגדוד העברי מס’ 38 בצבא הבריטי. גדוד זה הוקם בעקבות שידוליו של זאב ז’בוטינסקי. שלמה שירת בו מ-18/03/1918 ועד 19/04/1920.

עבודתו של שלמה הייתה בתחומים הבאים: משפט אזרחי, משפט מקרקעין, משפט פלילי, ענייני ירושה, וטיפול בענייני מעמד אישי. שלמה היה נוח לבריות ונעים הליכות. את המשרד פקדו לקוחות מכל שכבות היישוב היהודי והערבי. הוא היה מקובל על רבנים ספרדיים ואשכנזיים, אורתודוקסים, רפורמיים וליברלים וכן על בני היישוב הישן והעולים החדשים. הוא יצר קשר ישיר עם לקוחותיו בלשונם מאחר והוא שלט בכמה שפות.

בין לקוחותיו היו משפחות ולירו, בנין, עוזיאל, דנון, מר-חיים, אבולעפיה, פרלמן, אלישר, קוקיה.

בנוסף ללקוחות אלה פקדו את משרדו חבריו לנשק ולמקצוע. משום שאהבו את אורח חייו הצנוע ואת מאור פניו. ביניהם חיו: דוד בנבניסטי, נתן שלם, זאב ווילנאי, ידידיה אבולעפיה, נפתלי גולדברג, חיים לוצ’ינסקי, משה מזובר, פנחס רבינוביץ, אברהם פרנקו, מאיר יושע, עו”ד נסים לוי ואחרים וכן  ראשי העדות, ספרדים, אנשי ועד כללי של כנסת ישראל ואנשי אגודת ישראל.

שלמה מזרחי, העו”ד, נהנה לקלוט, לאמן ולגדל במשרדו דורות של משפטנים. חלקם המשיכו לעבוד במשרדו כעורכי דין, וזוכרים אותו באהבה, עם פנים מאירות ועם לב נדיב. חלק אחר הגיע לתפקידי שפיטה ואחרים לתפקידים רמים באדמיניסטרציה של המדינה. ביניהם היו עו”ד זאב ברוכשטיין, דניאל ינובסקי, אהרן שמחה, יפה הכט, רפאל שמיר, אהרן שריג, חיים גבעתי ואחרים, ומשרדו היה פתוח לעזור לכל עמית במקצוע.

שלמה העו”ד נשא לאישה את ויקטוריה שפרה לבית קורדובה ב-09/10/24. ילידת 1904 בולגריה שנפטרה בי”ב שבט תשנ”ב 1992. שפרה עלתה לארץ ישראל יחד עם הוריה בהיותה בת שנה.

נשואי בני הזוג עוררו יחסים עכורים עם רחמים, אביו של שלמה. האב הבטיח לתת לזוג מענק כספי של 100 לירות מצריות אך הוא הפר את הבטחתו. הסיבה להפרת הבטחה זו הייתה כנראה מצוקה כלכלית.

האב ניסה לכפר מעשיו וליישר היחסים עם בני הזוג ולבסוף נתן את המענק שהבטיח, אולם דרש משלמה התחייבות בכתב שיחזיר לו את המתנה לכשישתפר מצבו. הוא ביקש החזרת המתנה ואיים על שלמה במשלוח התראה על ידי הנוטריון הציבורי, אך לא המשיך בכך. היה זה זמן קצר אחר מות אמו של שלמה מזרחי בכ”ח אדר ב’ תרפ”ז. חצי שנה לאחר מכן, רחמים התחתן עם צעירה בשם סלחה שומר ב-10 באב תרפ”ז וזמן קצר אחר כך הוא נפטר ב-1937.

שלמה מזרחי, סבו של עו”ד שלמה מזרחי, היה משביר לצבא הטורקי וקבלן בניין. הוא עזר לסלק את הריסות בית הכנסת החורבה ולשפצו, ועזר בבניית בית היתומים דיסקין (ראה עליו בעיתון ה”אוד”- א’ אדר תר”ע 1910 גליון 3). הוא היה סוחר נכבד ונבחר לועד עדת הספרדים ב-1893 (ראה עליו בירושלים בין החומות/בן יעקב עמ’ 233 וכן “הד המזרח”/28/01/49 על כ’ווג’ה שלמה).

סבו של שלמה, יליד 1810 נפטר 1895, היה מוכר כ”חווג’ה שלמה” והיה נציג בעירייה.

רחמים מזרחי בנו, מגבירי הציבור בירושלים (יליד 1860 נפטר ב-1937). רחמים היה קבלן/יזם שפיתח ובנה שתי שכונות בירושלים בשותפות עם יצחק ליפקין. מי שכונה “אבו- בצל” על שם עיסוקיו כסוחר ירקות ובצלים. השכונות נבנו בירושלים ונקראו אוהל שלמה (ע”ש סבו של עו”ד שלמה מזרחי) וכן שערי ירושלים. השכונות נקראו ע”ש שלמה מחששם של ליפקין ושותפו מזרחי רחמים לעין הרע. השכונות נבנו ב-1894 מערבה לשכונת מחנה יהודה בירושלים.

לצערנו בתי שכונות ותיקות אלה הולכים ונעלמים מן הנוף הירושלמי, עקב הרחבת רחוב יפו בקטע שבין מחנה יהודה לבין רוממה ובניית מסילה לרכבת הקלה בירושלים.

לרחמים היו שלושה אחים:

  1. דוד מזרחי (יליד 1865, נפטר 1935) שקיבל חינוך תורני והיה קבלן ועסק באספקת צרכי הצבא הטורקי (ראה עליו בספר “החלום ושברו”) מאת אילן שחורי, עמ’ 398). הוא בנה את ביתו ברחוב אחד העם 16 בתל אביב.
  2. סולטנה- אחות שנפטרה בגיל צעיר.
  3. ריינה- שנישאה ליוסף עבדאללה ברזני, שהיה קבלן ואח”כ עבד כמזכיר וגזבר עיריית ירושלים במשך 40 שנה. היה חבר חברה קדישא של העדה הספרדית (ראה עליו ביעקב יהושע/ילדות בירושלים, עמ’ _____ וכן ברשימה “חבלי קבורה בירושלים” / ש. שמיר, “הלשכה” גליון 91 עמ’ 54).

שלמה, הסבא, ובנו, רחמים, היו נבחרים, לחילופין, בשלהי השלטון העותומני למועצת עיריית ירושלים. יהושע ילין יצא חוצץ על כך שרחמים ואביו שלמה שימשו בתפקיד זה בכל מחזור בחירות, ודרש להחליפם בנציגים יהודים אחרים. דרישה זו נענתה לבסוף בחיוב (ראה על כך בספר זכרונות לבן ירושלים מאת יהושע ילין עמ’ 188-178 וכן מבלידאת אל קודס לעירייה עברית מאת אברהם אלמליח- ב”הד המזרח” 25/01/49, עמ’ 3).

שלמה וויקטוריה שפרה גרו בתחילה בדירה שכורה בבית הכרם ואח”כ שכרו דירה ברחוב הסולל. לזוג נולדו:

  1. ירדן יליד 1925 שנפטר ב-1940 ממחלת טיפוס.
  2. תמר, ילידת 1933 שנישאה לרפאל גיורא (ברגמן), מהנדס, יליד 1926.
  3. רינה ילידת 1941, עו”ד. נישאה לד”ר נחמן אוחנה (אורון) ב-1964, בת ממשיכה במקצוע אביה ובמשרדו.
  4. אליקים יליד 02/03/1943 שנישא לברוריה אנה. בעל תואר שני בגיאוגרפיה, מורה עבד בסטטיסטיקה וכיום גמלאי.

בתקופת המנדט היה שלמה מזרחי חבר הסתדרות עוה”ד היהודים ופעל בה בתפקידים שונים לאחר הקמת המדינה והקמת לשכת עוה”ד ב-1961 הוא תפקד לחילופין כגזבר, מזכיר ויו”ר סניף לשכת עוה”ד בירושלים.

שלמה היה חבר לשכת בני ברית והיה חבר לאגודת המשוטטים.

שלמה מימן מכספו את רכישת המשרדים של לשכת עוה”ד בירושלים ברחוב בן יהודה, עד להעברתם לרחוב הסורג ואח”כ לבנין הלשכה ברחוב שופן בירושלים.

לצערנו, רק חלק מזערי מן הארכיב המשפטי של שלמה, שהוא חלק היסטורי, וחלק קטן יותר של ארכיון לשכת עוה”ד בירושלים נשתמר בגנזך העירייה בירושלים. חלק אחר נפגע בפיצוץ של בניין ג’רוסלם פוסט ערב הקמת המדינה.

בבחירות משנת 1962 שלמה נבחר וכיהן מספר שבועות כחבר מועצת עיריית ירושלים, כאשר הוגש ערעור ונמצא פסול בספירת המעטפות באזור רחביה. בדיקה נוספת בסיבוב שני של הקולות העלתה כי חסר היה קול אחד  לרשימה של ציונים כלליים שהייתה בראשות שלמה מזרחי  ובחירתו נכשלה.

לשלמה ניתן תואר יקיר ירושלים ב-1976.

שלמה נפטר ב-1982, את אהבתו ומסירותו לחברה הוא הביע בצוותו את גופתו למוסדות רפואיים לצרכי מחקר ולימוד. יהי זכרו ברוך.